לצד התמיכה בחזרה הדרגתית לפעילות, ארגוני המעסיקים והעסקים מזהירים כי ללא מנגנון פיצויים ברור ורשת ביטחון לעובדים ולעסקים, חלק מהעלות של המהלך תיפול על העובדים והמעסיקים עצמם. כך למשל, באיגוד לשכות המסחר קראו לממשלה לפרסם בהקדם מתווה פיצויים לעסקים שנפגעו מהשבתת הפעילות בימים האחרונים, וכן ליצור מנגנון חל"ת גמיש שיאפשר למעסיקים להתמודד עם היעדרות עובדים בתקופה שבה מערכת החינוך עדיין מושבתת.
תורג'מן הוסיף כי "כדי שהמהלך יצליח, על הממשלה להפעיל מנגנון חל"ת גמיש ולהבטיח תשלום עבור הימים שבהם העובדים נדרשו להישאר בבתיהם. עובדי המשק אינם חוטבי עצים ושואבי מים, והחיסכון התקציבי לא יכול לבוא על גבם של העובדים המסורים".
לדבריו, "לא ניתן לשר האוצר לעשות כל טריק וכל שטיק ולהערים על ציבור העצמאים ובעלי העסקים ולהתחמק ממתן תשובה על החלת של העובדים. לא ייתכן שמצד אחד המדינה לא מציגה מתווה פיצויים ברור, ומצד שני מנסה להחזיר את העצמאים והעסקים לעבודה או לשלוח אותם לתפקד תחת אש עם מגבלות רק כדי להתחמק מתשלום פיצוי".
"העצמאים הם הראשונים להיפגע בכל משבר והם גם אלה שנושאים על גבם את המשק הישראלי. המדינה חייבת להודיע באופן מיידי על מתווה פיצויים ברור והוגן שייתן ביטחון למיליון עצמאים ובעלי עסקים שנשארו כרגע ללא רשת ביטחון כלכלית".
התגובות מגיעות על רקע ההערכות בממשלה כי המעבר למדיניות מצומצמת יותר של פעילות כלכלית עשוי לצמצם את הפגיעה במשק בכחמישה מיליארד שקל בכל שבוע, בהשוואה להשבתה כמעט מלאה של הפעילות. בארגוני המעסיקים מדגישים כי גם אם החזרה לפעילות חשובה, יש לוודא שהמהלך אינו נעשה ללא פתרון כלכלי לעסקים ולעובדים שנפגעו בימי ההשבתה.
התרעות פיקוד העורף