מדובר בהמשך רצף עליות מהיר במיוחד. השיא (החצי) העגול הקודם, 750 מיליארד שקל, נרשם רק לפני שלושה חודשים בתחילת דצמבר 2025. כמה חודשים קודם לכן, באמצע אוגוסט 2025, חצתה התעשייה לראשונה את רף 700 מיליארד השקלים - בתוך כחצי שנה בלבד גדל היקף הנכסים בכ־100 מיליארד שקל.
במבט רחב יותר, הצמיחה מרשימה אף יותר. מאז סוף מרץ 2021 גדלה תעשיית הקרנות מ־351 מיליארד שקל לכ־800 מיליארד שקל, גידול של כ־128% בתוך כחמש שנים. מדובר בקצב התרחבות שלא נראה בעבר בשוק המקומי.
עם זאת, הצמיחה בתעשייה לא הייתה אחידה בין סוגי הקרנות. בחמש השנים האחרונות זינקו נכסי הקרנות הכספיות בשיעור חד במיוחד של כ־771%. הקרנות הפסיביות, הכוללות קרנות מחקות וקרנות סל, צמחו בכ־141%. מנגד, הקרנות האקטיביות המסורתיות הגדילו את היקף נכסיהן בכ־41% בלבד, לאחר שסבלו מפדיונות משמעותיים בחלק גדול מהתקופה.
כהן מסביר כי הפערים הללו שינו גם את מבנה התעשייה. משקל הקרנות האקטיביות המסורתיות ירד מכ־51% מנכסי הענף לכ־31% בלבד. במקביל, משקל הקרנות הפסיביות עלה מכ־43% לכ־46%, ואילו הקרנות הכספיות גדלו מ־6% בלבד לכ־23% מהשוק.
דווקא בטווח הקצר יותר של החודשים האחרונים נרשמה מגמה מעט שונה. בחצי השנה האחרונה צמחו הקרנות האקטיביות המסורתיות בקצב מהיר יותר משאר הקטגוריות, עם גידול של כ־20.7% בהיקף הנכסים. הקרנות המחקות גדלו בתקופה זו בכ־15.1%, קרנות הסל בכ־17.3%, ואילו הקרנות הכספיות רשמו עלייה מתונה של כ־1% בלבד.
כהן מנתח את מקורות הצמיחה מראה כי הגידול בתעשייה מגיע משילוב של גיוסים חדשים ותשואות בשוק. מאז מרץ 2021 גדל היקף נכסי הקרנות בכ־450 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, כ־242 מיליארד שקל הגיעו מהזרמת כספים של משקיעים, בעוד כ־208 מיליארד שקל נבעו מעליית ערך הנכסים כתוצאה מתשואות הקרנות.
בטווח הקצר יותר, העלייה של מאה מיליארד שקל במעט יותר מחצי שנה, התמונה מושפעת בעיקר מעליות בשווקים. בתקופה זו גייסה התעשייה כ־33 מיליארד שקל מכספי הציבור, בעוד כ־67 מיליארד שקל נוספים נזקפו לעליות הערך של הקרנות, ביטוי נוסף לראלי שנרשם בשוקי ההון בתקופה האחרונה.
התרעות פיקוד העורף