דוח התעסוקה של ארצות הברית שפורסם בסוף השבוע הציג תמונה מורכבת של הכלכלה הגדולה בעולם: שוק העבודה מאותת על האטה, אך לחצי השכר והעלייה במחירי האנרגיה ממשיכים להגביל את מרחב הפעולה של הבנק המרכזי.
בחודש פברואר נגרעו מהמשק האמריקני כ-92 אלף משרות, בעוד שהציפיות בשוק היו לתוספת של כ-50 אלף משרות. הנתון החריג הושפע בין היתר משביתה במגזר הבריאות, שבדרך כלל מוסיף בממוצע כ-36 אלף משרות בחודש, אך הפעם דווקא גרע כ-28 אלף משרות. במקביל, עודכנו גם נתוני החודשים הקודמים, כאשר תיקון כלפי מטה של נתוני דצמבר וינואר גרע עשרות אלפי משרות נוספות מהנתונים שפורסמו בעבר.
לאחר התיקונים מתברר כי בדצמבר המשק האמריקני אף איבד כ-4,000 משרות, בעוד שבינואר נוספו כ-126 אלף . בחישוב של שלושת החודשים האחרונים יחד מתקבלת תוספת חודשית ממוצעת של כ-10,000 משרות בלבד, נתון המצביע על עצירה כמעט מלאה בקצב הגיוס של המשק.
ביחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב ציינו כי השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה עדיין מוגבלת בשלב זה. עם זאת, ניתן לראות כי תחום טכנולוגיות המידע הפסיק כמעט לחלוטין לגייס עובדים, דבר שמתחיל להשפיע על הנתונים הכוללים. לפי ההערכה, ההשפעה המשמעותית יותר של הטכנולוגיות החדשות על שוק העבודה צפויה להגיע רק בהמשך.
נתון נוסף שממשיך להדאיג את קובעי המדיניות הוא השכר. למרות ההאטה בתעסוקה, השכר הממוצע לשעה במגזר הלא חקלאי עלה ב-0.4% בפברואר וב-3.8% במהלך השנה האחרונה. העלייה הייתה גבוהה מעט מציפיות השוק ומעידה כי לחצי השכר במשק האמריקני טרם נעלמו. גם שיעור האבטלה עלה ל-4.4%, לעומת 4.3% בחודש הקודם, ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד ל-62.0%, לעומת 62.5% לפני שנה.
הפרסום הזה מסופ"ש טלטל את השווקים שכן דוח התעסוקה נחשב לאחד הנתונים החשובים ביותר עבור הבנק המרכזי האמריקני. לכן נתוני התעסוקה הם מדד מרכזי למצב הכלכלה. אם שוק העבודה חזק מדי והשכר עולה במהירות, הבנק המרכזי חושש מלחצי אינפלציה ועלול להשאיר את הריבית גבוהה. אם התעסוקה נחלשת והכלכלה מתקררת, הדבר עשוי להצדיק הורדת ריבית כדי לעודד פעילות.
אלא שבמצב הנוכחי, בארצות הברית התמונה מורכבת יותר. מצד אחד, הנתונים כאמור מצביעים על חולשה בשוק העבודה. מצד שני, מחירי האנרגיה עלו על רקע המתיחות במזרח התיכון, והשכר עדיין ממשיך לעלות. שני הגורמים הללו עלולים דווקא להגביר את האינפלציה.
ביחידת המחקר של הבורסה מציינים כי זו הסיבה לכך שהשווקים כמעט ואינם מצפים להורדת ריבית בטווח המיידי. החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב צפויה בעוד כשבועיים בלבד, והסתברות השוק להפחתת ריבית עומדת על כ-6%. גם בהחלטה הבאה, בסוף אפריל, ההסתברות להפחתה עומדת על כ-24%. רק לקראת ישיבת יוני עולה ההסתברות להפחתת ריבית מעל 50%.
השינוי בציפיות הריבית בארצות הברית משפיע גם על ישראל. בנק ישראל אינו קובע את הריבית בחלל ריק, והוא מתחשב גם במה שקורה בארה"ב. אם הריבית בישראל תהיה נמוכה בהרבה מהריבית האמריקנית, המשקיעים עלולים להעדיף להחזיק דולרים במקום שקלים, מה שעלול להחליש את המטבע המקומי.
הדילמה הזו מורגשת גם במדיניות המוניטרית. בעוד נתוני התעסוקה החלשים עשויים לתמוך בהפחתת ריבית, העלייה במחירי הנפט על רקע המתיחות במזרח התיכון מעלה מחדש את חששות האינפלציה. בהתאם לכך, התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה לרמה של כ-4.17%, כאשר השווקים מגיבים יותר לעליית מחירי האנרגיה מאשר לחולשה בשוק העבודה.
השווקים גם אינם מצפים להורדת ריבית מיידית. החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב צפויה בעוד כשבועיים, והסתברות השוק להפחתת ריבית עומדת על כ-6% בלבד. גם בהחלטה הבאה, שתתקיים בסוף אפריל, ההסתברות להפחתה עומדת על כ-24%. רק לקראת ישיבת יוני עולה ההסתברות להפחתת ריבית מעל 50%.
ביחידת המחקר של הבורסה מציינים כי בשלב זה המדיניות המוניטרית בארצות הברית מושפעת במידה רבה מההתפתחויות הגיאופוליטיות ומהשפעתן על מחירי האנרגיה. לאחר סיום העימות במזרח התיכון והחלפת נגיד הפדרל ריזרב הצפויה בחודש מאי, עשוי להיווצר לחץ ציבורי ופוליטי כבד יותר להפחתת הריבית.
התרעות פיקוד העורף