מחיר הדלק בישראל מושפע בין היתר מממוצע מחיר הבנזין הבינלאומי בחמשת ימי המסחר שקדמו לשני ימי העבודה האחרונים של החודש. כלומר, המחירים שייקבעו בשבוע הבא הם אלה שצפויים להשפיע על מה שנשלם על הדלק באפריל.
איך בדיוק המחיר נקבע וכמה התייקרות צפויה? שחר גולומב, מומחה למימון וחשבונאות ומרצה באפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, עושה סדר למעריב. "בתור התחלה צריך להבין שמחיר הבנזין בישראל לא צמוד למחיר הנפט, ושהדרך מהחבית למשאבה ארוכה ומורכבת", הוא מסביר.
בפועל, המחיר לצרכן מושפע ממחיר הבנזין המזוקק באגן הים התיכון, הידוע כרכיב ה-CIF Med, שמחושב כאמור לפי ממוצע של כמה ימי מסחר, וממנו נגזר הרכיב הבינלאומי של הבנזין בישראל. לכך מתווספים גם שער הדולר, מס הבלו, המע"מ ומרווח השיווק.
לדבריו, זו בדיוק הסיבה לכך שזינוק חד בנפט לא מתורגם אחד לאחד למחיר בתחנה. נכון לחודש מרץ, בנזין 95 בשירות עצמי עומד על 7.02 שקלים לליטר. אלא שמתוך הסכום הזה, רק חלק קטן יחסית של כ-25% הוא רכיב הבנזין הבינלאומי, בעוד שחלק ניכר מהמחיר מורכב ממסים קבועים יחסית. הבלו לבדו עומד על כ-3.5 עד 3.6 שקלים לליטר, ויחד עם המע"מ נטל המס הכולל מגיע לכ-4.6 שקלים לליטר, קרוב לשני שלישים מהמחיר לצרכן.
גם העליות שנרשמו מתחילת השנה אינן חדשות כולן מבחינת הנהג הישראלי. חלק מההתייקרויות התרחשו בעקבות ההתחממות עוד לפני פרוץ המלחמה, ולכן כבר נלקחו בחשבון בעדכון הקודם. עם זאת, בחודש האחרון נרשמה האצה חדה במיוחד, כשמחיר נפט WTI עלה בכ-45% ומחיר הברנט עלה בכ-60%.
גולומב מסביר שבדרך כלל שני סוגי הנפט נעים במגמה דומה, אך בימים האחרונים נפתח ביניהם פער חריג יותר. ההסבר לכך הוא שהשוק מתמחר באופן חד יותר את סיכון ההיצע הגלובלי הרלוונטי למסחר הבינלאומי, בעיקר לאירופה ולאסיה. לכן הברנט, שמשקף יותר את השוק העולמי, זינק בעוצמה גבוהה יותר, בעוד השוק האמריקאי נותר מוגן יחסית בזכות ייצור מקומי ותשתית פנימית.
ועדיין, גם בתרחיש של המשך עליות, רק חלק מאוד קטן מהם צפוי להתגלגל ולהכביד על כיסו של הנהג הישראלי. אם העלייה בברנט תחזיק עוד כמה ימים ותיכנס לממוצע התקופתי שעל בסיסו מחושב המחיר בישראל, גם רכיב ה-CIF Med צפוי לעלות, ולכן ייווצר לחץ לעדכון כלפי מעלה של מחיר הבנזין בתחנה. אבל בגלל המשקל הגבוה של המסים, המע"מ ומרווח השיווק, העלייה לצרכן תהיה בדרך כלל מתונה יותר מהמהלך שנרשם בשוק הנפט עצמו.
בסימולציה שערך גולומב עבור מעריב לפי תנאי השוק הנוכחיים, כאשר הברנט נסחר סביב 113.46 דולר לחבית ושער הדולר עומד על כ-3.10 שקלים, מחיר תיאורטי של בנזין 95 עשוי לנוע בטווח של 7.30 עד 7.45 שקלים לליטר, כלומר תוספת של כ-28 עד 43 אגורות לעומת המחיר הנוכחי.
"לפי כלל אצבע מקובל, כל עלייה של 10 דולרים במחיר חבית נפט מתורגמת לכ-8 עד 10 אגורות לליטר בישראל" הוא מסביר, ולכן כל עוד שער החליפין נשאר דומה אז אלו התרחישים: אם הברנט יתייצב סביב 100 דולר לחבית, ההשפעה המשוערת היא עלייה של 16 עד 20 אגורות לליטר. ב-110 דולר לחבית מדובר כבר בתוספת של 24 עד 30 אגורות. ב-115 דולר לחבית התוספת עשויה להגיע ל-28 עד 35 אגורות, ובתרחיש של 120 דולר לחבית העלייה עשויה להגיע ל-32 עד 40 אגורות לליטר - כ-7.34 עד 7.42.
עם זאת, הוא מדגיש, ייתכן שההשפעה תהיה קטנה אפילו יותר. "משרד האוצר יכול להפחית זמנית את הבלו כדי לרכך את ההתייקרות לצרכן, כפי שנעשה בעבר במצבים של זינוק במחירי האנרגיה. בנוסף, גם שער הדולר עשוי למתן חלק מהעלייה, משום שהרכיב הבינלאומי נקוב בדולרים, ולכן אם השקל יתחזק מול המטבע האמריקאי חלק מההתייקרות עשוי להישחק".
בשורה התחתונה, גם אם מחירי הנפט ימשיכו לטפס, ההתייקרות בתחנות הדלק בישראל צפויה להסתכם לפי שעה בכמה עשרות אגורות לליטר – וייתכן שאפילו פחות אם השקל יתחזק או שהממשלה תתערב.
התרעות פיקוד העורף