עמוק בתוך תוכם הם יודעים את האמת, אבל הם בוחרים בזכות השתיקה כאילו נקלעו לעיצומה של חקירת יאח"ה, ומוציאים שם רע להתקרנפות. זה הפוך מהדרך המצופה משומרי סף בשירות הציבורי. ובעוד הם מפנים עורף לאמת המקצועית, אחרים כמו היועצת המשפטית לממשלה ויועצים משפטיים בכנסת מתפקדים באומץ לב ציבורי תחת מטר כטב"מים רעילים ללא אמצעי מיגון יעילים.
הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, שנכנס לתפקידו בעיצומה של ביזת התקציב, הצטרף למנזר השתקנים. למרות התנגדותו בחדרי חדרים לתעלולי סמוטריץ', ובכלל זה הגידול בכספים הקואליציוניים, פריצת מסגרת תקציב הביטחון ופריצת מסגרת הגירעון, הוא ממשיך בתפקידו. אף שפרוזנפר יודע שתקציב 2026 הוא בלי עתיד, בלי תקווה ובלי חלום, הוא ממשיך לשמור על פאסון. התעלומה מדוע הסכים לעזוב את המגזר הפרטי ולעבור לאזור מוכה האסון ששמו הנהלת האוצר נותרת בעינה. האם לא הבין איזו קבלת פנים מצפה לו באוצר?
צמרת האוצר הנוכחית תיזכר בדברי הימים של ההיסטוריה כמי שנתנה את ידה לתקציב מדינה הנוגד לחלוטין את הערכים המקצועיים. הם קידשו בכך את האינטרסים הפרטיים על חשבון האינטרס הציבורי, ואת זה כולם יודעים.
בורסת הקיטורים
גם הדוחות הכספיים של חברות הביטוח ל-2025, שיפורסמו בשבוע הבא, יציגו את מה שמתכתב עם הסיסמה "מה שבטוח ביטוח". אז נכון שמתחילת מלחמת איראן השנייה הבורסה גמגמה, אבל בזכות הזינוק בתחילת המלחמה היא חיובית. כשמדברים על תנודות, מתעלמים מביצועי השוק המדהימים בשנים 2024-2025, כשמדדי המניות המובילים הכפילו את ערכם. עקב כך התשואות בכל אפיקי החיסכון ארוכי הטווח הסולידיים הכו כל תחזית אפשרית.
משום מה גם קיימת התעלמות רועמת מהעובדה שביצועי הבורסה נמצאים מתחילת 2026 עדיין בטריטוריה החיובית, בוודאי ביחס לחללית האם בוול סטריט. לכן, לפני קולות הנהי והבכי - חייבים לנשום עמוק. מדובר בסך הכל בדגדוג קל של המשקיעים, המתבטא בקיזוז רווחי השיא של השנתיים האחרונות. כדי בכלל להתחיל לדבר על מפולת, שערי המניות צריכים לצנוח בעשרות אחוזים אם לא יותר.
בינתיים יש סימנים ראשונים להשלכות הכלכליות של המלחמה, ובראשם תקציב המדינה הגירעוני ל-2026. תעשיית הקיטורים אינה ייחודית לבורסה, אלא גם לעוד תחומים. ניקח לדוגמה את אחד התחומים החשובים המשפיעים על יוקר המחיה בישראל ובעולם, וזה נושא האנרגיה. אף שמחירי חבית דלק בעולם זינקו מתחילת החודש ב-40% ליותר מ-100 דולר לחבית, ומחירי הגז המריאו לשמיים, אצלנו בשלב זה אין שינויי מחיר.
תעריפי החשמל, שהם מהמרכיבים החשובים ביותר של המחיה, נותרו ללא שינוי בזכות חוזים ארוכי טווח לאספקת גז לחברת החשמל. זה קורה אף שאסדות הגז הושבתו בגלל המלחמה עם איראן. גם מחירי הבנזין למכוניות נותרו עדיין ללא שינוי, עם כוכבית. ליטר בנזין אוקטן 95 ימשיך לעמוד עד סוף מרץ על 7.02 שקלים לליטר, ומי שלא מאמין מוזמן לרוץ ולתדלק כבר כעת. זה נכון עד 1 באפריל, אבל אם עד סוף החודש מחיר הדלק בעולם לא יירד, ליטר בנזין יחצה את ה-8 שקלים. כדי שזה לא יקרה, שר האוצר חייב להכניס את היד לכיס ולהפחית את מס הבלו.
מה שכתבתי עד עכשיו לא מעיד על כך שבתחומי הכלכלה אנחנו בגן עדן. רחוק מכך. יש עדיין מקום לירידות מחירים בשוק הדיור, שם המחירים גבוהים. מחירי המזון ומוצרי הצריכה עדיין עולים, וזה התבטא במדד פברואר מתחילת השבוע. זה גם יתבטא בסל המוצרים לפסח, שיהיה השנה יקר יותר לעומת אשתקד. מאידך, למרות טריטוריית המלחמה הבלתי פוסקת שבה אנחנו חיים, אין מחסור במוצרי צריכה או מזון, וזה לא מובן מאליו.
במגזרים אחרים יש אפילו מקום לאופטימיות. בשוק מוצרי החשמל והאלקטרוניקה התחרות בעיצומה, וזה ניכר במבצעי הרשתות. בשוק ביטוחי הרכב התחרות מתקדמת, ואפילו הבנקים מוכנים להתמקחות על תנאי הפק"מ. אז נכון שהשמיים מעוננים חלקית, ותחנות הרכבת הקלה וחניוני הבימה ודיזנגוף סנטר בתל אביב הפכו למרחבים מוגנים, ועדיין - מסוכן להיסחף למרה שחורה. פרופורציה בחיים חשובה כעת יותר מתמיד. ישראל בעיצומה של מלחמה, ויחסית לאסון אצל השכנים ממדינות המפרץ - החיים אצלנו נסבלים.
התרעות פיקוד העורף