מנכ"ל חברת החשמל בוועידת מעריב: "השוק השתנה - רצו לעשות תחרות יצא להם בדיוק ההפך"

שפיגלר פתח בהתייחסות למצב הביטחוני ולהשפעתו על פעילות החברה, והבהיר כי מבחינתו אין מקום לפאניקה. "אני לא בלחץ, כי לחץ זה לא פתרון, זו רק בעיה", אמר. עם זאת, הדגיש כי המציאות מאז 7 באוקטובר מחייבת היערכות מתמשכת. "המלחמה לא נמשכת 28 או 30 יום, היא מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד היום, ואני מניח שזה יימשך".

לדבריו, כבר בתחילת הלחימה הבינו בחברה את גודל האחריות. "הבנו את המשמעות של אספקת חשמל סדירה לכל תושב במדינת ישראל. היום ברור לכולם שחשמל זה לא מוצר מותרות, חשמל זה מוצר קיומי", אמר. הוא הוסיף כי החשיבות אינה רק אזרחית אלא גם ביטחונית: "בלי חשמל גם הצבא לא מסוגל לתפקד".

שפיגלר תיאר את הימים הראשונים של הלחימה בדרום ואת המעבר מהסתמכות על גנרטורים לחיבור לרשת. "ראינו מה המשמעות להגיע לבסיסי צה"ל ולהביא להם חשמל מהרשת. זה שינוי קיצוני. היית צריכה לראות את הזוהר בעיניים של החיילים כשהבינו שהם מקבלים חשמל סדיר", אמר. לדבריו, מאז תחילת הלחימה החברה פועלת תחת דריכות מתמדת. "אנחנו כל הזמן דרוכים ומודעים לגודל האחריות", אמר, וציין כי האיום כולל גם ניסיונות לפגוע בתשתיות החשמל. "אנחנו מדברים על אויב שהוא ממוקד מטרה, שמטרגט את החשמל ואת חברת החשמל".

שפיגלר הדגיש כי ההיערכות לאירועים הללו החלה עוד קודם. "עשינו את הכול יחד עם פיקוד העורף, עם משרד האנרגיה ועם הרשויות המקומיות, כדי להקדים תרופה למכה", אמר. לדבריו, העבודה המשותפת עם הרשויות היא חלק בלתי נפרד מהיכולת לשמור על רציפות תפקודית.

בהמשך עבר להתייחס לעובדי החברה, והדגיש את המחיר האנושי של הפעילות. "אנחנו במלחמה עם עובדים שהם חיילים באזרחות", אמר. "הם יוצאים לשטח גם תחת אש, מסכנים את החיים שלהם כדי שלא יחסר חשמל לאף אחד".

הוא הזכיר כי ארבעה מעובדי החברה נהרגו במהלך עבודתם מאז תחילת הלחימה. "אנחנו יודעים מה המשמעות של סיכון החיים של אזרחים שעושים את עבודתם", אמר, והוסיף כי תחושת השליחות היא זו שמניעה את העובדים. "ההזדהות ותחושת השייכות לארגון גורמות לכך שאין היסוס, יוצאים לשטח".

שפיגלר התייחס גם למדיניות הסיוע של החברה לאוכלוסיות מוחלשות ולנפגעי המלחמה, והציג שורה של צעדים שבוצעו בפועל. "לא מצאנו, עשינו", אמר. לדבריו, עוד לפני המלחמה הוקמה קרן סיוע בהיקף של כ-15 מיליון שקל, שגדלה ל-30 מיליון שקל בשיתוף קרן ידידות.

בנוסף, ציין כי עם פרוץ הלחימה נקטה החברה צעדים חריגים. "ביום הראשון, בלי שאף אחד פנה אלינו, יזמנו פטור מתשלום חשמל לכל תושבי הדרום שנפגעו, למשך ארבעה חודשים", אמר. לדבריו, בהמשך יושמו הקלות גם בצפון, והוקמה קרן ייעודית נוספת למלחמה בהיקף של כ-20 מיליון שקל.

הוא הוסיף כי החברה פעלה גם ברמה התשתיתית. "חיברנו יותר מ-500 מקלטים וחדרי מדרדות לחשמל, גם כאלה שהיו חייבים כסף לחברת החשמל. לא עשינו חשבון", אמר. על רקע פעילות החברה בזמן המלחמה, התייחס שפיגלר לרפורמה בשוק החשמל ולמעבר לייצור פרטי. לדבריו, הרצון לבטל את המונופול בייצור חשמל נועד לקדם תחרות שתביא להורדת מחיר לצרכנים, אלא שלבסוף נוצרה קבוצת ריכוז מצומצמת שאוחזת במקטע הייצור ומשיאה רווחי עתק לבעלים. "הצרכן לא רואה מזה כלום. חייבים להשאיר גם את חברת החשמל במקטע הייצור, זה אינטרס ציבורי", אמר.

עם זאת, הבהיר כי אינו מתנגד לתחרות, אלא להפך. "אנחנו לא רוצים להיות מונופול. אנחנו עושים הכול כדי לתת את הפלטפורמה הטובה ביותר לתחרות, שתביא שירות טוב יותר ומחיר נמוך יותר", אמר.

לדבריו, יש חשיבות לכך שחברת החשמל תישאר שחקן מרכזי גם בעתיד. "אני אולי לא אהיה מנכ"ל חברת החשמל בעתיד, אבל אני אהיה צרכן חשמל. ולכן אני חושב שחברת החשמל חייבת להיות חלק בלתי נפרד ממערך ייצור החשמל במדינת ישראל", אמר. שפיגלר הדגיש כי תחרות אמיתית מחייבת ריבוי שחקנים, כולל החברה עצמה. "אם חברת החשמל יכולה להיות תחרותית בלי סבסוד, צריך לתת לה לעשות את זה. זה לטובת האינטרס הלאומי והמשקי", אמר.

הדברים משקפים את המתח בין הרצון לקדם תחרות בשוק החשמל לבין החשש מפגיעה ביכולת של החברה הממשלתית להמשיך ולמלא תפקיד מרכזי, במיוחד בתקופות חירום שבהן נדרשת יציבות תשתיתית גבוהה.