"צריך להסתכל על האירועים שאנו חווים מול איראן בראייה אסטרטגית רחבה, כזו שמתייחסת לשינויים הטקטוניים המתרחשים כעת במשק האנרגיה העולמי", ציין שקד בכנס שנערך במרכז פרס לשלום ולחדשנות.
"חסימת מצר הורמוז ממחישה עד כמה הכלכלה הגלובלית עדיין תלויה בנפט כמנוע עיקרי", הסביר, "בעקבות כך מדינות מחפשות כעת פתרונות נקודתיים בדמות נתיבי מילוט עוקפי מצר הורמוז למעבר אנרגיה. כך לדוגמה הסעודים מעבירים דלקים לים האדום, ומשם לאסיה ולאירופה״.
"מה שחשוב זה לראות את התמונה של אחרי המלחמה", הוסיף שקד, "אותן מדינות יחפשו נתיבי שיט אנרגיה עם ודאות וביטחון, לנוכח ההבנה כי לא ניתן לסמוך יותר על מצר הורמוז. זה פותח הזדמנות, וכאן נכנסת לתמונה קצא״א כמנוף ליתרון גיאו־אסטרטגי, מדיני וכלכלי. אני מקווה שנדע לנצל את ההזדמנות ולהפוך לגשר בין־יבשתי יציב ובטוח בין המפיקים במפרציות לצרכנים באירופה".
אף שהצביע על ההזדמנויות הגדולות, שקד גם התריע: "חשוב לזכור שזו שעה של הזדמנויות, אבל הזמן קצר. יש הרבה מדינות באזור, כמו מצרים וטורקיה, שמניחות תשתיות עוקפות, ועל כן יש לפעול בהקדם. עלינו לאמץ מדיניות גמישה יותר שלוקחת בחשבון צרכים תפעוליים, אבל בראש ובראשונה את הצרכים הביטחוניים ואת צורכי האנרגיה של מדינת ישראל. לצערנו התגובה פה היא איטית יותר״.
בפאנל השתתף גם פרופ' רוני גמזו, יו״ר מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים, והוא הוסיף: "יש מכנה משותף בין להיות מנכ"ל משרד הבריאות לבין להיות מנהל של חברת ביטוח גדולה כמו מגדל – בסוף המשאב העיקרי הוא המשכיות עסקית ותפעולית, לפעמים זה אנרגיה ולפעמים זה השקעות. אנו בעולם של אי־ודאות, כל אירופה נמצאת בטלטלה עצומה, והחוסן של המשק הישראלי נובע מהמוכנות של הגופים שלו".
תא"ל (במיל') אבי בניהו, דובר צה"ל לשעבר ויועץ לאסטרטגיה ולתקשורת, התריע בפאנל כי "המדינה מפגרת ביחס שלה לאנרגיה ירוקה, אנחנו רחוקים מהיעד שקבענו לעצמנו".
התרעות פיקוד העורף