בניה רוויה גבוהה מחייבת עמידה בשורה של דרישות בתוך הבניין כדי להעמיד אותו בתקנים הישראלים. אחת מדרישות אלו היא תוספת של חדר מדרגות שני בבנייני מגורים בגובה מעל 29 מטר (10 קומות) ועד לגובה של 42 מטר (14 קומות) ויותר. דרישה זו נכללת ברשימת הדרישות של נציבות כיבוי והצלה כדי להביא את הבניין שנבנה לעמוד בתקנים.
"המלצה זו מתעלמת באופן בוטה מהמצב הביטחוני השורר בארץ, מריכוז המשאבים בכבאות והצלה לישראל למאמץ המלחמתי ומההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים בדבר המשך השיח המקצועי, במטרה להגיע להבנות". לדברי כספי, ניסיונות לבקש ממנהל התכנון לדחות את מועד ההצבעה בעניין נתקלו באטימות יוצאת דופן, לצד הצעות נדיבות להגיע לפשרה שנדחו. על פי המלצה שמנהל התכנון מבקש לאמץ, תעודכן הגדרת בניין גבוה עד ל-42 מטר תוך ביטול החובה לחדר מדרגות שני אך מבלי לפגוע בשאר דרישות הבטיחות שנקבעו בידי הנציבות.
יצוין כי המלצה זו מנומקת בין היתר בכך שהמהלך המוצע אינו מפחית את רמת הבטיחות, אלא מציב אותה בהקשר נכון של ניהול סיכונים לאומי: צמצום חסמים, קידום התחדשות עירונית, חיזוק מבנים, שיפור מיגון העורף והפחתת הסיכון הכולל לחיי אדם במדינת ישראל. המלצה זו הוכנה על ידי עילית בטיחות אש בע"מ לפי הזמנת מטה התכנון הלאומי לדיון בוועדה הארצית לתכנון ובניה.
הוא הוסיף כי על אף כל המאמצים שעשתה המועצה לפעול בשיתוף פעולה, ההצעות לכך נדחו ולא מתקיים כל שיח בנושא: "לפיכך אינני מוצא מקום לדחיה נוספת של הדיון בתיקון התקנות", כתב אלנתן.
רב טפסר כספי הסביר במכתב התגובה שלו כי הדרישה לשתי דרכי מילוט נפרדות ועצמאיות אינה חסם רגולטורי (כפי שהדבר מוצג), אלא עיקרון הנדסי יסודי, המבטיח שאם דרך אחת נחסמת בעקבות אש, עשן, קריסה מקומית או עומס חריג, הדיירים עדיין יוכלו להימלט. לדבריו, מהלך זה אינו מקובל גם בהשוואה לכל סטנדרט בין לאומי: "המהלך אותו מקדם מנהל התכנון נעשה בניגוד לעקרונות הנדסיים בסיסים, בניגוד לעמדת גופי הביטחון וההצלה, בניגוד למקובל בעולם ובניגוד לדין", כתב רב טפסר כספי. "מדובר בבחירה מודעת בהימור חסר אחריות שיעלה בחיי אדם. חובתנו המשותפת היא להבטיח שכל משפחה בישראל תוכל לישון בביטחון בידיעה שיש לה דרך מילוט בטוחה בעת צרה".
התרעות פיקוד העורף