שער החליפין של השקל לעומת הדולר צנח אתמול לרמה של כ־3.01 שקלים לדולר - הנמוכה ביותר ב־30 השנים האחרונות. בקצב הייסוף הנוכחי של השקל, עד סוף החודש צפוי השער היציג להחליף את הקידומת מהספרה 3 ל־2.
למרות שער הדולר הנמוך, המחירים של מוצרי דלק, מכוניות, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ומוצרי צריכה בינתיים לא יורדים. גם יוקר המחיה לישראלים, שחלקם מצליחים לשבור את מצור הטיסות ולנפוש בחו"ל, אינו יורד.
כל אלה היו אמורים להתבטא גם במדדי המחירים לצרכן הבאים, אבל זה לא קורה כי היבואנים מצוידים במיליון תירוצים לאי־הורדת מחירים, כמו קניית המלאי כשהדולר היה גבוה, או עלויות התפעול והביטוח שהתייקרו.
נובוגרוצקי הוסיף: "מקבלי ההחלטות בוחרים להפקיר את המוצב הקדמי הזה דווקא ברגעים הקריטיים ביותר. הגיעה העת ששר האוצר ונגיד בנק ישראל יתעוררו מהקונספציה המסוכנת ויבינו כי סיוע לתעשייה אינו הוצאה תקציבית אלא השקעה הכרחית.
"מבנק ישראל אנו דורשים לבצע הורדת ריבית שתתאים את המשק למגמה העולמית ותקל על נטל המימון של המפעלים. בנוסף, על הבנק להפעיל לאלתר מנגנון ייעודי לספיגת עודפי הגידור של הגופים המוסדיים. משרד האוצר חייב להוביל תוכנית אסטרטגית רחבה לחיזוק כושר התחרות של התעשייה, שתכלול צעדים פיסקליים כמו תשלום המיסים שלהן בדולרים, תקנות פחת מואץ של 100% על רכישת ציוד והרחבת תוכנית הערבויות באשראי".
התרעות פיקוד העורף