בואו נעשה רגע סדר בבלגן. איך זה שדווקא עכשיו, עם כל רעשי הרקע ורעשי הפגזים מסביב, השקל מפגין שרירים שלא היו מביישים מתחרה באולימפיאדה? התשובה לא נמצאת בכדור בדולח, אלא בכוחות שוק אדירים שדוחפים את הדולר למטה.
קודם כל, תסתכלו על הגופים המוסדיים. אלו החבר'ה שמנהלים לנו את הפנסיה וההשתלמות. כשהבורסות בוול סטריט חוגגות והתיקים שלהם בחו"ל מתנפחים בדולרים, המוסדיים חייבים למכור דולרים ולקנות שקלים כדי לאזן את החשיפה שלהם. מדובר בלחץ מכירות מסיבי, מיליארדי דולרים שנשפכים לשוק ופשוט "חונקים" את שער הדולר למטה.
אבל כאן מגיע סימן השאלה הגדול. האם מכאן הדולר ימשיך לדמם עוד ועוד, או שמא הגענו ל"רצפת בטון" שממנה הכיוון הוא רק למעלה? האמת היא, וחשוב להיות כנים שאין לאף אחד מושג ירוק. שוק המט"ח הוא הזירה הכי הפכפכה שיש. אנחנו נמצאים בנקודה שבה מצד אחד הכוחות הבסיסיים של הכלכלה הישראלית חזקים מאי פעם, אבל מצד שני, כל תנודה פוליטית או שינוי מגמה בריבית העולמית יכולים להזניק את הדולר בחזרה תוך יום אחד.
אז תכל'ס מה עושים?
אל תנסו להיות חכמים על השוק. מי שמנסה להמר אם מחר השער יהיה 2.80 או שפתאום נראה זינוק חזרה ל-3.40, סופו להתאכזב.
המסר שלי אליכם נשאר פשוט: השקל אמנם בשיאו, אבל אל תתנו לזה לבלבל אתכם. חשיפה למט"ח דרך השקעה בתיק ההשקעות היא עדיין כלי גידור לטווח הארוך, היא ה"ביטוח" שלכם למקרה שהגלגל יתהפך. אל תרוצו למכור הכל בבהלה כי "הדולר נגמר", ואל תהיו בטוחים שמכאן זה רק ימשיך לרדת. תבנו אסטרטגיה מאוזנת שמתחשבת בשני התרחישים, ותזכרו שזמן בשוק תמיד מנצח ניסיונות כושלים לתזמן אותו.
בסוף, הפיקחות והסבלנות מנצחות כל תנודה במסך. גם כשהדולר נראה כאילו הוא על הברכיים, תזכרו שבשוק ההון, כמו בחיים, שום דבר לא נשאר באותו כיוון לנצח.
התרעות פיקוד העורף