בעבר נהוג היה להעריך שפיחות או ייסוף של הדולר לעומת השקל ב-1% ישפיע ב-0.2% על המדד. לפיחות של 6% בדולר באפריל אמורה הייתה להיות השפעה דרמטית על המדד, למרות ההיחלשות הדרמטית בדולר, המחירים מסרבים לרדת משלל סיבות שבמרכזם העדר תחרות. המצב מגיע לאבסורד שבו חברות שילוח ישראליות מייקרות עמלות כפיצוי על שחיקת הדולר והירידה הריאלית בעמלות.
הנגיד פרופ' אמיר מוטרד במיוחד מניהול התקציב וזה הגורם המשפיע ביותר על מדיניות הריבית. מבחינתו כשראש הממשלה נתניהו מדבר על תקציבי בטחון של 350 מיליארד שקל בשנים הקרובות, ברור מה יהיה מחולל האינפלציה העיקרי. מאז פרוץ ה-7 באוקטובר המלחמה עלתה 405 מיליארד שקל.
השיקול הכלכלי הפיסקלי נדחק אצל נתניהו לפינה מבחינת סדרי העדיפויות ואפשר להמשיך ולהדפיס כסף למרות הגרעון. לא רק שהוא אינו מקצץ בסעיפים מיותרים, אלא שלקראת הבחירות יפצח ביוזמות פופוליסטית של מיליארדי שקלים. אז מומלץ בחום לעדכן את התחזיות לגבי הורדת הריבית.