על רקע המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, ישראל דווקא רושמת שיפור בדירוג החוסן העולמי - אך במקביל נרשמת עלייה חדה במספר הישראלים שמבקשים להחזיק "תעודת ביטוח" מחוץ למדינה. הנתונים מציירים תמונה כפולה: יציבות יחסית בעיני המשקיעים הגלובליים לצד תחושת חוסר ודאות גוברת בקרב אזרחים.
המדד משלב בין נתונים כלכליים ארוכי טווח לבין אינדיקציות סיכון עדכניות מהשווקים, ומבוסס על מודלים שבוחנים כיצד משקיעים מתמחרים מדינות בזמן אמת. התמונה שעולה ממנו אינה של עלייה אחידה בסיכון העולמי, אלא של שינוי חד בפערים בין מדינות - חלקן מתחזקות, אחרות נחלשות במהירות.
בצמרת הדירוג ממשיכות להוביל מדינות שנחשבות למקלטים בטוחים. שווייץ מדורגת במקום הראשון, אחריה דנמרק, שבדיה שעלתה למקום השלישי, סינגפור במקום הרביעי ונורווגיה במקום החמישי. בקרב הכלכלות הגדולות, סין רשמה את העלייה החדה ביותר וטיפסה שישה מקומות למקום ה-31, בעוד קנדה ירדה ארבעה מקומות למקום ה-15 - הירידה החדה ביותר בקרב מדינות ה-G7.
ארה"ב נותרה גם השנה במקום ה-24 ובריטניה במקום ה-19. גרמניה מדורגת במקום השמיני, יפן במקום ה-26 ואיטליה במקום ה-35, לאחר עלייה קלה בדירוגן. לפי Henley & Partners, הפירמה הגדולה בעולם לתכנון תושבות ואזרחות מבוססות השקעה, מדובר בשיפור הדרגתי באמון השוק, ולא בשינוי מבני חד.
ברמה האזורית, התמונה מעורבת. חלקים מאסיה ומהקריביים מציגים שיפור יחסי, אפריקה מציגה מגמה חיובית אך לא אחידה, והמזרח התיכון נותר מאוזן אך רגיש. אירופה נמצאת תחת לחץ כתוצאה מזעזועים גיאופוליטיים ואנרגטיים, בעוד אמריקה ואוקיאניה מציגות תוצאות מעורבות.
בצד השלילי של המדד, מדינות החשופות לעימותים, סנקציות או חולשה מבנית רשמו ירידות חדות. בלארוס ירדה 57 מקומות למקום ה-117, בוליביה ואוקראינה ירדו 28 מקומות כל אחת, ובוסניה והרצגובינה ירדה 32 מקומות למקום ה-89.
מנגד, כמה כלכלות מתעוררות רשמו עליות חדות. הודו והפיליפינים עלו 40 מקומות כל אחת, טורקיה עלתה 32 מקומות, מקסיקו עלתה 30 מקומות ומרוקו עלתה 28 מקומות. ב-Henley & Partners מציינים כי המגמה משקפת הקצאה מחדש של אמון מצד משקיעים, ולא בהכרח שיפור אחיד בכל המדדים הכלכליים.
ברבעון הראשון של 2026 נרשמה עלייה של 61% בבקשות לתוכניות השקעה ביוון לעומת הרבעון הקודם, עלייה של 43% באיטליה, 38% במלטה ו-200% בנאורו. מנגד, פורטוגל רשמה ירידה של 37% בביקושים. באיחוד האמירויות נרשמה עלייה של 41% בפניות מצד לקוחות ועלייה של 26% בבקשות, לצד ירידה של 14% בביקוש לוויזות זהב.
ב-Henley & Partners מסכמים כי המלחמה עם איראן האיצה את השינויים במפת הסיכון העולמית, אך מציינים כי פרמיית הסיכון הגיאופוליטית אינה צפויה להיעלם במהירות גם במקרה של הסדרה.
המרוץ לדרכון שני
אלא שבמקביל למגמה הזו, הנתונים חושפים תנועה הפוכה לחלוטין: יותר ישראלים מבקשים להחזיק אפשרויות מגורים או אזרחות נוספת מחוץ לישראל.
לפי הדו"ח, ברבעון הראשון של 2026 נרשמה עלייה של כ-45% בפניות של ישראלים לתוכניות תושבות ואזרחות זרות, בהשוואה לרבעון הקודם. התופעה משתלבת במגמה רחבה יותר בעולם, שבה גם אזרחי מדינות מערביות נוספות מגבירים עניין במסלולים של "רילוקיישן גמיש" או דרכונים נוספים - לא בהכרח מתוך כוונה לעזוב, אלא מתוך רצון לפזר סיכונים.
בצמרת הדירוג העולמי ממשיכות להוביל מדינות שמוגדרות כ"מקלטים בטוחים" קלאסיים, בהן שווייץ, דנמרק, שוודיה, סינגפור ונורווגיה. לצד זאת, נרשמות תזוזות חדות גם בקרב כלכלות גדולות ומתפתחות - חלקן מתחזקות משמעותית וחלקן נחלשות, בהתאם לחשיפה שלהן לסיכונים פוליטיים וסכסוכים אזוריים.
קנדה צונחת, טורקיה עולה
בקרב הכלכלות הגדולות בולטת סין עם שיפור בדירוג, בעוד קנדה נחשבת לאחת הנפגעות הבולטות בקרב מדינות ה-G7. מנגד, מדינות כמו הודו, טורקיה ומרוקו רושמות קפיצות חדות כלפי מעלה - עדות לשינוי מהיר במפת האמון של המשקיעים הגלובליים.
החוקרים מציינים כי אחת המגמות הבולטות של התקופה היא מעבר מחשיבה על "מדינה בטוחה אחת" לאסטרטגיה של פיזור: יותר משקיעים ויחידים מחזיקים נכסים, אזרחות או תושבות במספר מדינות במקביל, בניסיון להתמודד עם חוסר היציבות.
במילים אחרות, בעוד שהשווקים ממשיכים להעריך את ישראל כמדינה יציבה יחסית ואף משפרים את הדירוג שלה - בקרב חלק מהאזרחים התמונה מורכבת יותר. הפער הזה, בין האופן שבו העולם רואה את ישראל לבין האופן שבו ישראלים מתכננים את העתיד האישי שלהם, הולך ומעמיק.
התרעות פיקוד העורף