"אחת השאלות המורכבות ביותר שבהן מתחבט מי ששוקל אם להקים עסק היא: האם להקים עסק? מפתיע. כמו בהרבה דברים אחרים, אתה לא יודע אם יש לך את זה, עד שאתה לא מנסה. ואז? גם אז התשובה לא תמיד ברורה. יש מצבים מובהקים. למשל, אם שקלת לבחור בצניחה חופשית בתור תחביב, ובצניחה החופשית הראשונה שלך נכשלת - נראה שהתחביב הזה לא בשבילך.
"מנגד, בהקמת עסקים וניהולם - לא אחת אנשים מצליחים מכישלון לכישלון, וניסיון לא מוצלח פה ושם אינו מעיד בהכרח על בחירת מסלול לא נכון. להפך, סיפורי הצלחה רבים, של הגדולים ביותר, מתחילים בסדרת כישלונות שנשזרו כחוט השני בדרכם, ממש עד שלב המִפנה ולפעמים גם אחריו". קטע זה לקוח מתוך ספרו החדש של ליאור טומשין, "ואז מה?" (הוצאת כנרת־זמורה), שיצא לאור בימים אלה.
זהו ספר על קבלת החלטות, ניהול, מיתוג, יזמות, מכירה, יצירתיות מקדמת, חדשנות, שיתופי פעולה, פיתוח עסקי, בניית צוות, התמודדות עם משברים, התפתחות אישית ופריצת גבולות.
את בחירת שם הספר מנסה טומשין להסביר בכך ש"פעמים רבות אנשים לוקחים את החיים שלהם לא מספיק ברצינות, ולכן לא מתכננים אותם. מתכננים, למשל, את החתונה יותר זמן מאשר את החיים אחרי החתונה. הרעיון בספר הוא לייצר את הווייז של הקריירה שלך. כאשר אתה יוצא לדרך בנסיעה פשוטה, אתה יודע איפה אתה נמצא ברגע נתון, לאן אתה רוצה להגיע, והווייז מתכנן את השלבים הכי טובים להגיע מהנקודה שנמצאים בה ליעד".
ואילו בחיים שלנו, הוא מבהיר, "אנחנו טועים בשלוש הנקודות האלה: פעם אחת לא באמת מגדירים לעצמנו לאן רוצים להגיע, פעם שנייה לא באמת מבינים איפה אנחנו נמצאים כרגע, והדבר השלישי - אנחנו לא מתכננים כמו הווייז את כל השלבים עד לצמתים הבאים בקריירה. בספר רציתי להסביר איך בונים לעצמנו את היעדים, איך מייצרים תמונה אמיתית לגבי איפה אנחנו נמצאים כרגע, וכיצד מסמנים יעדי ביניים וגם בונים את הכלים שיעזרו לנו להגיע ליעד הסופי במעבר בכל יעדי הביניים.
"זה כמו שבזמנו, כילדים, היינו מציירים קו מנקודה לנקודה ובסוף מקבלים תמונה יפה שלא היינו מצליחים לייצר ללא הטכניקה של מעבר בין הנקודות", הוא מוסיף. "הספר מיועד גם לשכירים העובדים בעסק של אחרים, וגם לעצמאים, ליזמים שרוצים להצליח בעסק שלהם. כולם צריכים לפתח את תוכנת הניווט שלהם, להבין איפה הם נמצאים, לסמן את היעד הסופי, לבנות יעדי ביניים ואז לחשוב איך עוברים מנקודה לנקודה".
כל מחלה אפשרית
זהו ספרו הרביעי של טומשין, 57, עו"ד ויזם, נשוי ואב לארבעה מראשון לציון, שמעביר הרצאות וסדנאות בתחום ההתפתחות האישית והמקצועית. בתמצית, הרזומה שלו כולל שירות כפרקליט צבאי, יציאה לחיים האזרחיים בגיל 28 ופתיחת משרד עורכי דין ברחובות עם חברו עו"ד גלעד מרקמן - יריית הפתיחה לרשת משרדים עם סניפים רבים. "המשרד הראשון שפתחנו עסק בתביעות מול ביטוח לאומי ומשרד הביטחון", מספר טומשין.
"אחר כך פתחנו סניף בשדרות כדי לטפל בכל נפגעי הקסאמים. בהמשך הקמנו משרד באילת ובראש פינה ולאחר מכן התרחבנו לערים גדולות יותר. היום יש כבר 13 סניפים ו־350 עובדים. החלום שלי היה להגיע לנקודה מסוימת מבחינת גיל וכלכלה ואז לפרוש, ולאורך הדרך הכשרתי את הדור הבא. שמתי את גיל 50 כיעד. גלעד ואני התחלנו בפרישה מדורגת, בהעברת המושכות, אבל באותו זמן חליתי כמעט בכל מחלה אפשרית: גידול במוח, מחלת ריאות, ואת השנה הראשונה ביליתי בעיקר בניתוחים ובאשפוזים. בסופו של דבר, מכרנו את חלקנו. ב־2024 פרשתי מהמשרד לטובת טיול ארוך של טיפוס הרים באלפים, כדי לנשום מחדש".
לדברי טומשין, קהל היעד של הספר הוא כל מי שרוצה להתקדם בחיים בכלל, ולא רק מבחינה מקצועית, אלא גם בהיבט הזוגי, המשפחתי והחברתי. בספר הוא מביא דוגמאות רבות מנסיונו האישי, אחת מהן מדגימה כיצד להשכיל לנצל הזדמנויות.
"במהלך הקורונה, למשל, כל המשק עצר מבחינה עסקית, משרדי עורכי דין הוציאו עובדים לחל"ת, הפסיקו לגייס עובדים", הוא מתאר. "ואילו אני הלכתי הפוך: אם יש משבר בעולם, זה הזמן שלי לפרוח. שכרתי בזול קומה במגדלי עזריאלי בתל אביב, קלטתי הרבה עורכי דין שנפלטו מהשוק. התחלנו לתת הרצאות בזום על זכויות של אנשים והתחלנו לפתוח תיקים מרחוק. נכנסנו לקורונה עם 150 עובדים ויצאנו עם 300. אנשים בטעות חושבים שמשבר הוא משבר ולא משכילים לראות במשבר הזדמנות".
הספר מחולק לארבעה שערים. הראשון הוא "היציאה לדרך - האם ומתי לצאת לדרך". "אנשים נוטים לצאת לדרך רק אחרי שהם בטוחים שהם מוכנים ב־100% ורק כאשר כל התנאים הסתדרו. זו טעות", חורץ טומשין.
"השלב הזה הוא מאוחר מדי, כי אתה לעולם לא תדע ולא תחוש שהכל הסתדר, ולכן אתה מעכב את עצמך בצורה מיותרת. הספר מביא למשל דוגמאות של מארק צוקרברג שיצא לדרך בגיל 19, ביל גייטס שעשה זאת בגיל 20, וסטיב ג'ובס - בגיל 21. אחד היתרונות שלהם הוא שהם הגיעו לגיל 40 עם 20 שנות ניסיון בעסק, הרבה יותר מכל החברים שלהם שחיכו כל הזמן כדי להבשיל" הוא מוסיף.
להיגמל משודדי הזמן
מתוך השער השני של הספר, "שיווק, מכירות ופיתוח עסקי - כיצד מייצרים עבודה בצורה יוצאת דופן": "מרבית בעלי המקצוע בשוק החופשי רואים בבעלי אותו מקצוע יריבים שמתחרים בהם על פלח השוק הקיים.
"גם בבעלי מקצועות אחרים שחופפים מעט למקצוע שלהם הם רואים יריבים שנוגסים בתחום מקצועם ומצמצמים את שטח המחיה והמרעה שלהם, וכך הלאה. אני החלטתי לראות בכל המתחרים הפוטנציאליים הללו ממש לא מתחרים, אלא דווקא קרש קפיצה לעתיד ורוד יותר. זאת תחת הכותרת הנפלאה: 'מי שלא מתחרה באף אחד - אין לו מתחרים'".
"למשל, עשיתי שיתוף פעולה עם עורכי דין שלא עוסקים בהתמחות של המשרד שהקמתי, והם היו מעבירים לטיפול שלנו, תמורת אחוזים, את כל המקרים שהיו מגיעים אליהם בתחום שבו עסקנו. זה מדגים בעצם איך אפשר לשתף פעולה כדי להגדיל את העסק שלך ובמקביל גם לעזור לעסק האחר".
עצה נוספת מדמה טומשין בספר למעבר "מסטוץ לרומן שנגמר בנישואין", כשהכוונה לדבריו היא "להפסיק לראות לקוחות כמשהו חד־פעמי ולבנות - בכל עסק - מערכת יחסים עם הלקוחות לטווח ארוך, לראות איזה עוד שירות אני יכול לתת להם חוץ מזה שלשמו באו, ולהפוך את עצמי לבית עבור הלקוחות, כדי שיהפכו בסופו של דבר לשגרירים שלך ויצרפו לבית הזה גם את המשפחה והחברים שלהם".
השער השלישי של הספר עוסק ב"ניהול התנהלות וצמיחה - כיצד מנהלים את זה, ואיך מתקדמים משלב לשלב". "הכוונה היא איך בעצם למצוא את המקום הנכון שלך בארגון כמנהל, כך שתוכל להביא את מקסימום התועלת, ואיך להיגמל מ'שודדי הזמן', שגוזלים ממך זמן ואינם מניבים תוצאה יעילה בהתאם למטרה שלך", מבהיר טומשין.
"בשלב מאוחר יותר כבר הבנתי שאני עושה טעות שאני זה שפותח תיקים, כי בזמן הזה אני יכול לשוחח 100 שיחות בטלפון ולהביא כמות הרבה יותר גדולה של לקוחות למשרד. לאחר מכן כבר הבנתי שבשעה אחת של הרצאה אני יכול להביא 70 לקוחות למשרד. ככה בעצם ייעלתי את הזמן וגם הבאתי יותר לקוחות. ואז בשלב האחרון גיליתי שמה שאני צריך לעשות זה להדריך את העובדים שלי, כדי שיוכלו לעשות את כל התחנות האלה במקומי".
שקט ושלווה
מתוך השער הרביעי של הספר, "אסטרטגיית יציאה - כיצד נפרדים לטובה מכל אלה": "האם הפרישה קלה? כלל וכלל לא. האם קל להתפשט מכל סמכויותיך? ממעמדך? מהחשיבות העצמית שלך? מהחשיבות שלך בעיני אחרים? מהבחירה להיפרד מהעמדה שבה אתה משפיע על חייהם של רבים אחרים? ממקום שבו הצלחת להצליח? ממש לא.
"מנגד, האלטרנטיבות הן להישאר בתפקיד הזה לנצח רק מפני שהצלחת בו, ולא חשבתי שיש הצדקה להיענש בחומרה על הצלחה, או להישאר בתפקיד עד שסופסוף אכשל בו, או עד שהמוות יפריד בינינו. לטעמי, לא חובה שהפרק האחרון בכל דרמה יכלול סצנה של טרגדיה".
בכל אופן, למי שכן יש רצון או אומץ לעשות זאת, אז להמלצת טומשין, "גם אחרי שמסיימים ויוצאים מהקלחת, צריך להבין 'ואז מה?' - כלומר מה אתה רוצה לעשות עם הרווחה הכלכלית והזמן הפנוי שיש לך. גם כאן צריך להשתמש בדיוק באותם כלים. כל הדברים שאנחנו צריכים לשלבי ניהול הקריירה שלנו - אם נשתמש בהם לשלב הפרישה, נוכל לעשות אותה מצוינת ויעילה.
"גם את הדרך החדשה צריך לתכנן. לבנות יעד גדול, יעדי ביניים, לבנות שיתופי פעולה, לחפש את הצוות שלך. אני למשל בניתי צוות שעושה איתי ספורט, צוות אחר שאיתו אני עושה התנדבות. הרעיון הוא לתכנן לפרטי פרטים את החלומות שלך, ושהחלומות שלך יהיו יותר גדולים מהפחדים שלך".
התרעות פיקוד העורף