החיסכון הפנסיוני הוא הנכס הכלכלי המשמעותי ביותר שרובנו נצבור בחיינו. הוא זה שיממן שלושים שנה של חיים אחרי שנפסיק לעבוד, במדינה שתושביה מאריכים ימים יותר ויותר. ודווקא עכשיו, כשהציבור הישראלי סוף סוף מתחיל להתעניין בו - הוא בסכנה.
עד לפני כמה שנים קבלתי על כך שעם ישראל אדיש לפנסיה שלו. הפנסיה, מין מנגנון אפרורי שאף אחד לא באמת מבין, סבלה מהזנחה תודעתית. אם בכלל קפצה כותרת באחד העיתונים, היא היתה לרוב שלילית - בסגנון של טייקון שעושה לכם תספורת לפנסיה. מעבר לזה היא נשארה מנומנמת.
בשנים האחרונות אני חש בתמורה בכיוון ההפוך. פתאום עם ישראל מתחיל להתעסק עם הפנסיה שלו. ההתחזקות הזו של המודעות והאוריינות הפנסיונית מבורכת, אך יש לה גם צדדים שליליים כבדי משקל. אנתח מדוע זה קורה, ומה ניתן לעשות.
אקדים ואומר שהפנסיה בישראל טובה. במיוחד מאז החלת חובת ההפקדה לשכירים בשנת 2008, במקביל לסגירת הסדרי הפנסיה הוותיקים מבוססי הזכויות. הפנסיה של הציבור הולכת ומתחזקת. בהשוואה עולמית אנחנו בחמישייה הראשונה. כבוד. אבל כשמתחילים להתעסק עם הפנסיה באמצע החיים ללא הכוונה מקצועית, עושים גם טעויות שהשלכותיהן חמורות - ובלתי הפיכות.
מה קורה בשנים האחרונות?
הגורם הראשון הוא גידול אמיתי במודעות לחיסכון ארוך הטווח. צעירים - ושאינם צעירים - מבינים משהו פשוט: אנחנו הולכים לחיות הרבה מאוד שנים, ואם לא נכין מראש עתודות כלכליות, נזדקן בעוני. הפנסיה האישית היא העתודה הכלכלית המשמעותית ביותר שנצבור בחיינו, וככל שנשביח אותה כך ייטב. צעירים מודעים יותר לדמי ניהול, לאיכות אפיק ההשקעה, לעלויות ביטוחיות. רבים מבינים את אפקט הריבית דריבית ואת חשיבות החיסכון לטווח בינוני כאמצעי להגשמת יעדים בחיים. לא מספיק לטעמי, אבל המגמה חיובית.
הגורם השני הוא הרשתות החברתיות, שהקבוצות הפיננסיות בהן תפסו תאוצה. פתאום יש אפיק שבו אפשר לשאול כל שאלה ולקבל תשובה, מבלי לחשוף את רמת ההבנה הכלכלית שלנו או את מצבנו הכלכלי בכללותו. כל כך פשוט, עד כדי כך שאפשר לשאול שאלה אנונימית - ובחינם - ולקבל תשובה מיידית.
וכאן בדיוק טמונה הבעיה. אנשים מתביישים לחשוף בורות בנושא כלכלי מול איש מקצוע, אבל מרגישים בנוח לחשוף את אותה בורות - ולקבל החלטות גורליות לחיים - מול אלמונים ברשת. כאיש מקצוע פנסיוני אני קורא רבות מהשאלות והתשובות בקבוצות אלה, ומתעצב.
חלק גדול מהתשובות פשוט שגויות, כי הן לא ניתנות על ידי אנשי מקצוע מוסמכים. החוק אינו מתיר למי שאינו מחזיק ברישיון פנסיוני ממשרד האוצר לתת עצה בתחום הפנסיוני, בדיוק כפי שמי שאינו רופא אינו רשאי לתת ייעוץ רפואי, ומי שאינו בעל רישיון מרשות ניירות ערך אינו רשאי לייעץ בתחום ההשקעות. לצערי, אין על כך אכיפה.
יש בקבוצות האלה גם גורמים בעלי אינטרס עסקי - משווקי השקעות נדל"ן, מסחר עצמאי, ועוד. ורשת חברתית סופגת כל מה שנכתב בה, גם את השגיאות. במיוחד מטריד אותי שאנשים מתייעצים ברשתות על החיסכון הפנסיוני של הוריהם, ואף בתקופה בה הפרישה מתקרבת - אירוע שזועק לייעוץ מקצועי איכותי.
הגורם השלישי הוא התפשטות העבריינות הפנסיונית, ובעיקר פרסום מסיבי לשידול פדיונות. כל מי שרק התעניין באופן תמים בפנסיה שלו ברשת - אפילו רק חיפש מידע - יתחיל לקבל פרסומות שמשדלות אותו לפדות כספים מהחיסכון הפנסיוני ולהחריב את עתידו הכלכלי. אלה פעולות המתנהלות על תשתית בלתי חוקית, שהמדינה אינה עושה די למיגורה. מי שמתפתה לשידולים הערמומיים האלה משלם פעמיים: פעם אחת בחיסול הצמיחה ארוכת הטווח של החיסכון שלו, ופעם שנייה בעמלות שמשמנות את כיסי המשדלים.
מה ניתן לעשות?
משרד האוצר העניק כ-13,000 רישיונות פנסיוניים למי שעבר הכשרה ובחינות. בעלי הרישיון מפוקחים על ידי המדינה, מחויבים לכללים מקצועיים ברורים, ורק להם מותר לייעץ בנוגע לחיסכון הפנסיוני. כל אדם שאינו מחזיק ברישיון פנסיוני ומייעץ או משדל לבצע פעולות בתחום - עובר על החוק. פשוט מאוד.
ערך עולה כסף
אני ממליץ לכל אחד להתייעץ אחת לתקופה אצל בעל רישיון פנסיוני, ולשלם על השירות. הערך של הכוונה פנסיונית בתשלום מחזיר את עלותו פעמים רבות. ערך עולה כסף - במיוחד כשמדובר בנכס הכלכלי החשוב ביותר שלכם. תמליצו גם להורים, במיוחד אם הם מתקרבים לפרישה. ייעוץ פרישה מקצועי, באחד האירועים המכוננים בחיים, הוא לדעתי הכרח. תתעקשו לשלם עליו.
החיסכון הפנסיוני הוא ההבטחה היחידה שאנחנו נותנים לעצמנו שלא ננוצל בזקנה. הוא שווה יותר מפוסט בפייסבוק או שאלה ל- AI. הוא שווה את הכבוד שמגיע לו.
התרעות פיקוד העורף