מבצע "שאגת הארי" פרץ ב-28 בפברואר, ועוד באותו הבוקר הטיל פיקוד העורף הגבלות חירום על כלל המשק. ב-2 במרץ נפתחה מחדש גם החזית הצפונית, עם ירי של חיזבאללה לעבר צפון ישראל, אזור שתושביו המפונים מאז פרוץ מלחמת שבעה באוקטובר רק החלו לשוב לבתיהם ב-1 במרץ 2025.
מחקר חדש של משרד העבודה המתפרסם כאן לראשונה בחן את נתוני התעסוקה בגבול הצפון (קו העימות במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול עם לבנון) לפני המלחמה עם איראן בהשוואה למשבר הקורונה כדי לחזות את קצב התאוששות של האזור עם התמשכות מצב החירום בגבול הצפון.
המחקר מגלה כי שיעור התעסוקה בקו העימות עמד על כ-78% טרום הקורונה (2019-2018), בדומה ליתר הארץ, אך לא הצליח לאחר מכן לשוב לרמה זו. לפני פרוץ המלחמה ב-2023 שיעור התעסוקה נותר מתחת לכ-76%, וביתר הארץ השיעור חזר לכ-78%-79%. הפער בולט במיוחד בקרב גברים: שיעור התעסוקה שלהם בצפון עמד על כ-86% טרום הקורונה, ומאז התייצב סביב 77%-80% בלבד. כלומר, הצפון נכנס ל"שאגת הארי" כשהוא במצב חלש יותר מלכתחילה, עם רמת תעסוקה נמוכה באופן מבני מזו של יתר הארץ.
על רקע הפגיעה שנותרה מתחילת המלחמה, חודש מרץ 2026 הביא לירידה חדה נוספת בתעסוקה. שיעור התעסוקה בצפון (גילי 66-25) ירד לכ-69%, ירידה של כ-6.6% לעומת ממוצע 2025 (75.7%). ביתר הארץ הירידה הייתה אומנם חדה יותר, של כ-9.7%, כך שבמהלך חודש מרץ שיעור התעסוקה היה דומה בצפון הארץ ומרכזה, אבל במשרד העבודה מדגישים כי הירידה המתונה יותר בצפון משקפת ירידה משיעור נמוך מלכתחילה ובעיקר - קצב ההתאוששות בגבול צפון איטי ומדאיג יותר. למשל, המחקר מגלה כי עוד טרם מבצע "שאגת הארי" תעסוקת הגברים בצפון לא הצליחה לשוב לרמתה טרם הקורונה.
"בעוד שביתר הארץ הפסקות האש מול איראן (ב-8 באפריל השנה) וחיזבאללה (ב-16 באפריל) אפשרו חזרה לפעילות וללימודים, בצפון העימות טרם הסתיים ונכון לסוף מאי עוד נמשך הירי ליישובי הספר, כשעד לאחרונה היו עדיין בתוקף מגבלות פיקוד העורף באזור", הדגישו במשרד העבודה. "שוק העבודה בקו העימות ספג מכה נוספת שמעצימה את החולשה המבנית המתמשכת שלו והפגיעה צפויה להימשך זמן רב יותר מזו שביתר הארץ. ממצאים אלו מחדדים את הצורך במדיניות ייעודית לאזורי קו העימות, מעבר למענים שננקטו בשעת חירום".
התרעות פיקוד העורף