לקראת הורדת הריבית הצפויה היום (שני), ישראל עטיה, מנכ"ל המרכז לתכנון פיננסי, מנתח את המשמעות של ההחלטה על המשק כולו: הורדת הריבית היא לא רק בשורה ללוקחי המשכנתאות, אלא בעיקר איתות לבעלי ההון. במשך השנים האחרונות הציבור החנה מעל שני טריליון שקלים בפיקדונות בזכות ריבית אטרקטיבית.
ככל שהתשואה על הפיקדונות תרד, חלק מהכסף הזה יחפש אלטרנטיבות ושוק הנדל"ן יהיה אחד היעדים. השאלה היא לא האם הכסף יתחיל לזוז, אלא באיזה קצב. הנתונים מראים כי יתרות הפיקדונות זינקו מרמה של כ-1.18 טריליון ש"ח ב-2017 לרמות שיא של מעל 2.3 טריליון ש"ח בפתח 2026. פער של כמעט 100%.
ניתוח נתונים רב-שנתי (2017–2026) של המרכז לתכנון פיננסי עם נתוני מחירי הדיור מול ריבית בנק ישראל ויתרות פיקדונות הציבור חושף תמונה מרתקת. בתקופות שבין 2017 לתחילת 2022, כאשר ריבית בנק ישראל נשקה לרצפה ובין 0.1% ל-0.25% שוק הדיור חווה אופוריה.
לפי הנתונים, בתקופות שבהן הריבית הייתה נמוכה מ-1%, קצב העלייה החודשי הממוצע במחירי הדיור עמד על כחצי אחוז בחודש. בשנה קלנדרית, מדובר בממוצע שנתי של כ 6%. לעומת זאת, כשהריבית החלה לטפס וחצתה את רף ה-3% כפי שראינו ב-2023 ובשנים שלאחר מכן, קצב העלייה נבלם בחדות ל0.2% בלבד.
לאחר כמעט שני עשורים מאז חקיקת חוק קרנות הריט, ועדה בין-משרדית של רשות המסים, משרד האוצר ורשות ניירות ערך קובעת כי שוק קרנות הריט בישראל אינו מממש את הפוטנציאל שלו בשל חסמים רגולטוריים שהצטברו לאורך השנים.
אחד הנתונים הבולטים ביותר בדוח הוא שווי שוק הריט לנפש הוא 290 דולר בלבד בישראל לעומת 3,630 דולר בארצות הברית ו-919 דולר בבריטניה. הפער הזה ממחיש עד כמה ישראל עדיין נמצאת בתחילת הדרך. בעולם, קרנות ריט הריבית מהווה מרכיב משמעותי. אולי לאור הפחתות הריבית עוד נוכל לראות צמיחה של הענף בשנים הקרובות.
התרעות פיקוד העורף