נתוני השכר והתעסוקה החדשים בענף ההייטק משקפים שינוי רחב יותר מהתנודות בשכר או ברשימת המקצועות המבוקשים. מאחורי המספרים מסתמן שינוי באופן שבו חברות טכנולוגיה בישראל מגייסות עובדים, מארגנות את סביבת העבודה שלהן ומחליטות היכן להקים את מרכזי הפעילות.
לדברי אלון פנחס, מנכ"ל חברת וויסלרייט (Weccelerate), אחת המגמות הבולטות היא חזרה הדרגתית למשרדים. "אם לפני מספר שנים היה נדמה שעבודה מלאה מהבית תהפוך לסטנדרט החדש, היום אנחנו רואים תנועה הפוכה", הוא אומר. "יותר ויותר חברות מבקשות להחזיר את העובדים למשרדים, בדרך כלל במודל היברידי של שלושה עד ארבעה ימי עבודה מהמשרד ויום או יומיים מהבית".
פנחס מסביר כי הסיבה לכך אינה רק ניהולית, אלא נוגעת גם לאופן שבו נוצרת עבודה משותפת בחברות טכנולוגיה. "חדשנות, יצירתיות ושיתוף פעולה נוצרים הרבה פעמים דווקא במסדרון, בחדר הישיבות או בשיחה ספונטנית ליד מכונת הקפה. העבודה מרחוק נשארת, אבל כבר לא במתכונת שהכרנו מיד אחרי הקורונה".
במקביל, גם מפת ההייטק הישראלית משתנה. תל אביב עדיין נחשבת למוקד מרכזי בענף, אך היא כבר אינה היעד היחיד עבור חברות טכנולוגיה. עלויות השכירות, יוקר המחיה, עומסי התנועה והמרחק ממקומות המגורים של עובדים רבים מובילים חברות לבחון חלופות באזורים סמוכים.
"תל אביב כבר אינה היעד הבלעדי של חברות הטכנולוגיה", אומר פנחס. "יוקר המחיה, מחירי השכירות, הפקקים והעלויות הגבוהות דוחפים יותר ויותר חברות להקים פעילות בפתח תקווה, באזור השרון ובמתחמי הייטק חדשים שהתפתחו בשנים האחרונות. במקביל, עובדים רבים מתגוררים באזורים הללו, כך שגם עבורם מדובר בחיסכון משמעותי בזמן נסיעה ובשיפור איכות החיים". לדבריו, השינוי אינו מסתכם במיקום המשרדים. הענף עובר התאמה למבנה עבודה חדש, שבו הדרישות מהמועמדים משתנות והטמעת כלי בינה מלאכותית הופכת לחלק מהותי מהעבודה היומיומית.
"ההייטק הישראלי נמצא בתקופת אבולוציה", מוסיף פנחס. "אנחנו רואים שינוי במקצועות המבוקשים, בדרישות מהמועמדים, במבנה הצוותים ובאופן שבו משלבים בינה מלאכותית בעבודה היומיומית. לצד המעבר למודלים היברידיים ולמוקדי פעילות חדשים, חברות מחפשות כיום אנשי מקצוע בעלי התמחות עמוקה שיודעים לעבוד עם AI ולא רק להשתמש בו. השורה התחתונה היא שההייטק הישראלי ממשיך לצמוח, אבל הוא נראה אחרת לחלוטין מזה שהכרנו לפני שלוש או ארבע שנים".
התרעות פיקוד העורף