בשירות התעסוקה מציינים כי נתוני החודשים האחרונים עדיין מושפעים מהזינוק החריג שנרשם במרץ-אפריל בעקבות מבצע "שאגת הארי", ולכן יש לבחון את המגמה לאורך זמן ולא על בסיס השינוי החודשי בלבד.
בניכוי השפעת התופעה של פיטורי קיץ זמניים ניכרת מגמת התאוששות במספר דורשי העבודה הניכרת גם בצד הביקוש לעובדים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במאי 2026 עמד מספר המשרות הפנויות על כ-150.2 אלף - עלייה של כ-8.4 אלף משרות לעומת החודש הקודם. בהתאם לכך, היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה עמד על כ-0.81, כלומר כארבע משרות פנויות על כל חמישה דורשי עבודה.
בשירות התעסוקה מציינים כי השילוב בין ירידה בנתון המגמה של דורשי העבודה לבין התאוששות במספר המשרות הפנויות מצביע על חזרה הדרגתית של שוק העבודה למאפיינים של שוק עבודה הדוק יותר, לאחר הזעזוע שנרשם באביב.
לצד השינוי במספר דורשי העבודה, נמשך בשנים האחרונות שינוי בהרכב שלהם. ביולי 2026 כ-20.4% מדורשי העבודה השתייכו לאשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים 8-10 - שיעור הגבוה בכ-3.4% בהשוואה ליולי 2023.
גם משקלם של בעלי משלח יד אקדמי עלה והגיע לכ-20.3% מכלל דורשי העבודה. עם זאת, בשירות התעסוקה מדגישים: "אין לפרש את העלייה החודשית במספר האקדמאים כהרעה רוחבית בתעסוקת האקדמאים: חלק ניכר מהגידול ביולי נובע מפיטורי הקיץ במערכת החינוך".
כך, מספר דורשי העבודה מקרב המורים בחינוך העל-יסודי עלה בין מאי ליולי בכ-43.7%, מכ-2.3 אלף לכ-3.3 אלף. לצד זאת, נרשמה עלייה גם במספר דורשי העבודה מקרב מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים ובקרב בעלי משלחי יד בתחום מסדי הנתונים והרשתות. מספר דורשי העבודה בתחום ההייטק עמד ביולי על כ-17 אלף - עלייה של כ-3% בחודשיים.
ההשפעה העונתית של הקיץ ניכרת במיוחד בהרכב דורשי העבודה. שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה עלה מ-54.1% ביוני ל-55.5% ביולי, ובקרב הנרשמים החדשים היוו נשים כ-58%. העלייה קשורה במידה רבה לפיטורי הקיץ במערכת החינוך ובמקצועות נוספים המושפעים מעונתיות.
שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר נרשמו ברהט (כ-6.0%), אום אל-פחם (כ-5.6%), עכו ועפולה (כ-4.7%), קריית גת (כ-4.6%) ונצרת (כ-4.5%). מנגד, שיעורים נמוכים יחסית נרשמו ברמת השרון, ראשון לציון וכפר סבא - כ-2.3% בכל אחת - וברעננה, חולון, אילת ונס ציונה, עם כ-2.5%.
התרעות פיקוד העורף