עסק שמגלגל כחמישה מיליון שקל בשנה מקבל לפתע הזמנה גדולה מלקוח חדש. כדי לעמוד בה הוא זקוק בתוך זמן קצר לחצי מיליון שקל, לרכישת מלאי, תשלום לספקים ומימון הפעילות עד לקבלת התמורה. בעבר, במצב כזה, הצעד המתבקש היה לפנות לבנק שבו מתנהל החשבון. אלא ששוק האשראי לעסקים השתנה, וכיום לצד הבנק עומדות בפני בעל העסק שורה של חלופות, מאשראי חוץ בנקאי ועד מימון כנגד נכסים או חשבוניות.
לעסק ותיק עם התנהלות תקינה, הבנק הקיים עשוי להציע הלוואה במהירות יחסית. הלוואה של חצי מיליון שקל לחמש שנים בריבית של פריים + 2% (כ-7%), למשל, משמעה החזר חודשי של כ-9,900 שקל. אלא שבוכריס ממליץ שלא להסתפק בהצעה הראשונה.
"בנק מתחרה שרוצה להכניס אליו פעילות חדשה עשוי להציע תנאים טובים יותר", הוא אומר. "אנחנו רואים את זה אצל הלקוחות שלנו. כ-90% מהעסקים שאנחנו מלווים כבר עובדים עם שני בנקים ואף יותר. התלות בבנק יחיד הולכת ונעלמת".
אפשרות נוספת היא אשראי חוץ בנקאי. העלות עשויה להיות גבוהה יותר, אך לעיתים היתרון הוא במהירות ובגמישות. בעלות שנתית של כ-9%, לדוגמה, ההחזר על חצי מיליון שקל לחמש שנים יהיה כ-10,400 שקל בחודש. "הפער מול הבנק יכול להיראות יקר, אבל צריך לשאול מה האלטרנטיבה", אומר בוכריס. "אם הכסף מאפשר לעסק לבצע עסקה רווחית עכשיו, בעוד שהבנק יאשר את האשראי בעוד חודש או בכלל לא, דווקא המימון היקר יותר עשוי להיות נכון כלכלית".
לעסקים המחזיקים נכסים קיימת גם אפשרות לקבל מימון כנגד בטוחה. "זה יכול להוזיל את עלות האשראי ולאפשר פריסה ארוכה יותר", מסביר בוכריס, אך מזהיר: "לא משעבדים נכס ארוך טווח באופן אוטומטי כדי לפתור צורך תזרימי קצר".
גם אופי הצורך חשוב. עסק שמחזיק חשבוניות מאושרות בהיקף של חצי מיליון שקל, אך יקבל את הכסף רק בעוד 60 או 90 יום, יכול לבחון ניכיון חשבוניות או מימון כנגד תקבולים עתידיים.
"אם הבעיה היא פער של שלושה חודשים בין ההוצאה להכנסה, אין היגיון אוטומטי לקחת חוב לחמש שנים", מסכם בוכריס. "לפני שלוקחים אשראי צריך להבין למה בדיוק הכסף נדרש. רק אחר כך משווים מחיר, ביטחונות וזמן, ובוחרים את המימון שמתאים לעסק, ולא את זה שהיה הכי קל לבקש".
התרעות פיקוד העורף