1. הצילו את המציל
את יוקר המחיה לא פותרים בזבנג וגמרנו, ובטח לא בסיסמאות על מונופוליזם וריכוזיות, שמהם היה לנו די והותר ב־15 השנים האחרונות. כדי להוריד את יוקר המחיה צריך כסף ממשלתי, וזה יהיה מוצר במחסור בטח בשנתיים הקרובות. לפני שמפרקים את המגזר העסקי, צריך לפרק את הממשלה הבזבזנית להחריד.
עוד לפני שבנט מבטיח ניסים בתחום יוקר המחיה, בואו נראה מה עשה בתפקידו כשר הכלכלה בשנים 2013־2015. הדבר הראשון היה החלפת שם המשרד ממשרד התעשייה והמסחר למשרד הכלכלה. כאן מתחילים ונגמרים פחות או יותר הישגיו כשר הכלכלה.
הוא מרבה להביא כדוגמה את מלחמתו במונופול המלט נשר, שלדבריו פורק על ידו - אבל בפועל זה שקר. כוחו של נשר אומנם צומצם, אבל הוא ממשיך לפעול כמונופול (עם יותר מ־50% מהשוק), ומחירי המלט מסרבים לרדת. בנט התהדר בנושא העלאת שכר המינימום, אף שהקרדיט מגיע להסתדרות. וכן, הוא גם הבטיח להקים בתוך שנתיים 400 גני ילדים, שמתוכם הוקמו בתקופתו אולי 20.
2. שמיים פתוחים
אף שארקיע ממשיכה להיות חברת תעופה מובילה בטיסות לאילת, היא מזמן שינתה את אופייה מחברה מקומית לחברה בינלאומית עם קווים לצפון אמריקה, למזרח הרחוק ולמקומות שונים באירופה ורוסיה.
"בניגוד לשנים קודמות, אוגוסט השנה הוא שונה. בשנה שעברה היו מעט חברות זרות הטסות לישראל. עד סוף יולי חשבו שתהיה מלחמה, וזה ריחף מעל לראש. מחירי הדלק עלו ב־40%, והתחלנו את החודש עם תפוסה נמוכה ממה שחזינו. יש לנו היצע מקומות די רחב. המבצעים מתאימים לאנשים שלא תכננו טיסות. לספונטניים אנחנו מציגים הנחות, ויש לנו מחירים לא רעים במלונות. כולם חשבו שהקיץ בתעופה יהיה יקר, אבל בפועל הוא הפך לאחד הקיצים הזולים, גם בזכות הדולר הנמוך.
"החברות הזרות חזרו לישראל בלוח זמנים מאוד קצר. מספר הטסים קפץ מכלום ל־100 אלף נוסעים ביום, ואנחנו עושים כל דבר אפשרי כדי לספק את הביקוש".
"ארקיע היא החברה השנייה בגודלה בנתב"ג, והיא מפעילה 20 מטוסים. לא כל הסיבות לאיחורים הם באחריותנו, אם כי אנחנו לוקחים על כך אחריות. הסיבות לאיחורים הן כמות החניות המוגבלת בנתב"ג ומחסור אדיר בעובדים ובחברות שירותי הקרקע. בפברואר עד אפריל היה כמעט סגר, ולוקח זמן לגייס מחדש את העובדים. בכל מקרה, אנחנו לא בהכרח הכי גרועים. כולם לצערי מבינים שנתב"ג הוא לא שדה מהמדויקים בעולם, ויש ירידה בכמות ה'סלוטים' שנובעת גם מתקלות חד־פעמיות".
"לא הייתי אומר שזה מנוע צמיחה, אבל ברור שכל חברת תעופה חייבת שהמטוסים שלה יהיו כמה שיותר באוויר. השבתות והחגים בישראל הם קרוב ל־70 ימים בשנה. חברת תעופה שלא טסה בשבת ושעיקר התנועה שלה היא נופשונים ביוון ויעדי חופש, לא יכולה להרשות לעצמה שלא לטוס 70 יום בשנה. זה אתגר לא קטן - לא רק לארקיע אלא גם למתחרים. אם מי שיקנה את ארקיע יחליט לא לטוס בשישי־שבת, הוא יעמוד בפני אתגר לא פשוט ויצטרך למצוא חלופות אחרות בתחום התיירות. כיום לא לטוס בשבת זאת פגיעה כלכלית קשה".
"זאת הפעם הראשונה מאז ימי הקורונה שבה המדינה נחלצת לסייע לחברות התעופה בהיקף של 55 מיליון שקל בהלוואות בערבות מדינה. המדינה - בתמיכת שר האוצר, שנפגשנו איתו אישית, ומשרד התחבורה - החליטה לפצות את החברות על נזקים בגלל מצב החירום בעורף. למשל, חייבו להוציא בזמן החירום בתוך שעתיים את המטוסים מישראל. המדינה השכילה להבין שזאת לא אחריות של החברה. הפיצוי מתעכב כעת ברשות התעופה האזרחית, ומקווה שנראה את הכסף בקרוב".
"מאוקטובר השנה נטוס ליפן בנוסף להאנוי בווייטנאם, שלשם אנחנו כבר טסים עם ביקוש אדיר לקו. יש לנו רצון לבחון יעדים במזרח כמו סין, אבל זה לא במיידי. נמשיך לטוס בחורף הקרוב ל־20 יעדים, ויש קפיצה גדולה לגיאורגיה ולטביליסי מצד גולשי סקי. אני מקווה שייתנו לחברות הישראליות לחזור לטוס לדובאי בקרוב, ואנחנו מאוד לוחצים שהטיסות יתקיימו כבר בספטמבר. כדאי לציין את חידוש הטיסות למרוקו עם הטיסה שיצאה השבוע למרקש. יש ביקוש אדיר למרוקו, ואלפי ישראלים טסו למרוקו בדרכים עקיפות".
"לאחר שהמלחמה תיגמר והשגרה תחזור, רוב החברות הזרות יחזרו לישראל. התחרות שלנו בעניין המחיר מוגבלת מול חברות הלואו קוסט בגלל השוני במבנה העלויות. השכר של הצוותים הישראליים גבוה, ויש עלויות ביטחון. לכן החלטנו להצטייד במטוסים רחבי גוף. יש לנו היום טיסה יומית לניו יורק. כמות התנועה בנתב"ג מוגבלת, ולכן מחפשים מטוסים גדולים יותר, וזה מנוע צמיחה רציני. חתמנו על קניית שני מטוסים רחבי גוף נוספים עם יכולת להכיל יותר נוסעים. הצי של ארקיע ימנה כעשרה מטוסי איירבוס. נהיה תחרותיים במחיר תוך שיפור השירות, במיוחד במזון ובדיילים".
"אני יכול לבשר שנקים בקרוב מועדון נאמנות, ומקווה שנשיק אותו באוקטובר. בהתחלה הוא יפעל על בסיס צבירת כסף על טיסות ארקיע: על כל דולר הוצאה - הלקוח יקבל דולר למימוש מוצר אחר של ארקיע. מערכות התפעול של המועדון כבר קיימות, ויש אפילו לוגו. אחד הפרויקטים הנוספים הוא החלפת מערכות התוכנה. בפעם האחרונה ארקיע חנכה ב־1999 מערכת הזמנות על ידי הבעלים לשעבר איזי בורוביץ', ועם שינוי הגודל - היינו חייבים להשתנות. השינוי אולי נעשה מאוחר מדי, אבל הגיע הזמן".
התרעות פיקוד העורף