חשוב להדגיש כי מדובר ב"שחזור" של השיא רק מבחינה נומינלית. כלומר, אמנם אותו מספר יופיע על המשאבה, אבל לא מדובר אותו מחיר במונחים כלכליים. 8.25 שקלים ב-2012 היו שווים יותר מ-8.25 שקלים כיום, וניתן היה לקנות בהם כמות גדולה יותר של מוצרים, למשל עגבניות או לחמניות. לכן, אף שהמחיר לליטר זהה בשתי התקופות, במונחי כוח קנייה הדלק כיום עדיין זול יותר משהיה בשיא של 2012.
בסך הכל, מתוך העלייה הקרובה, כ-10 אגורות נובעות מהשינויים במחיר הבנזין הבינלאומי ובשער הדולר. חמש אגורות נוספות נוספו בעקבות עדכון הבלו בהתאם למדד, ואגורה אחת בעקבות עדכון מרווח השיווק. כלומר, יותר משליש מההתייקרות החודשית נובע מהצמדת המס ומעדכון מרווח השיווק, ולא ממחיר הבנזין בעולם ומשער הדולר.
המנגנון יוצר מעין מעגל אינפלציוני. עלייה במחיר הדלק נכנסת ישירות למדד המחירים לצרכן, ועשויה להשפיע בעקיפין גם על מחירי ההובלה, ההפצה והשירותים. בהמשך, העלייה במדד מגדילה את מס הבלו, שמייקר פעם נוספת את הדלק.
ההשפעה אינה מסתיימת בתחנת הדלק. "דלק הוא תשומה כמעט בכל שרשרת האספקה, בהובלה, בהפצה, אצל בעלי מקצוע ובענפי השירותים. ככל שהמחיר הגבוה נשאר לאורך זמן, גדל הסיכון שחלק מהעלות יתגלגל גם למחירים אחרים במשק".
אחת הדרכים לבלום התייקרות חריגה היא הפחתה זמנית של מס הבלו. עטיה מזכיר כי החל מאפריל 2022 הפעילה המדינה הוראות שעה להפחתת המס על הבנזין, ובתקופות מסוימות הגיעה ההפחתה לשקל לליטר לעומת המחיר שהיה נקבע ללא ההטבה. לפי נתוני בנק ישראל, עלות המהלך בשנת 2022 נאמדה בכ-1.8 מיליארד שקל.
אלא שהפעלת כלי כזה כיום מורכבת יותר. ישראל נמצאת בתקופת בחירות, והענקת הטבה רחבה לציבור בתקופה כזאת עלולה להיתפס כ"כלכלת בחירות". מהלך כזה יידרש להישען על הצדקה כלכלית ומקצועית ברורה ולעבור בחינה משפטית, כדי שלא ייראה כניסיון להשפיע על הבוחרים באמצעות הוזלה זמנית של הדלק.
גם מצבה התקציבי של המדינה שונה מזה שהיה ב-2022. הוצאות המלחמה והביטחון, הגידול בחוב והצרכים התקציביים שנצברו מאז מצמצמים את יכולתה לוותר על הכנסות ממסים. הפחתת הבלו אמנם תקל מיד על הנהגים, אך תחייב את המדינה לספוג את אובדן ההכנסות, לקצץ במקום אחר או להגדיל את הגירעון.
התרעות פיקוד העורף