הסיבה פשוטה. קרן השתלמות אינה נפתחת אוטומטית. עובד ההוראה צריך לבחור קרן, להשלים הצטרפות ולוודא שהאישור נקלט אצל גורם השכר. כל עוד אין יעד הפקדה תקין, ההפקדות עלולות פשוט לא להתבצע. מי שמגלה פער כדאי שיפנה מיד ובכתב לקרן ולמעסיק, משום שלעיתים אפשר להשלים רטרואקטיבית חלק מהתקופה.
הנקודה השנייה מתרחשת ברגע שבו כן פותחים. לעובדי הוראה יש זכות לבחור גם בקרן השתלמות רגילה, כמו כל שכיר במשק. הקרן הייעודית אינה חובה. אבל היא כן שונה: היא מעוגנת בהסכמים קיבוציים, שיעור הפקדת המעסיק והעובד בה גבוהים יותר, ורק היא מקנה את הזכות לצאת שנת השתלמות.
מה יושב בקופסה הזאת
לשכיר יש בקרן השתלמות שתי הטבות מס: הפקדת המעסיק עד התקרה אינה נחשבת כהכנסת עבודה, והרווחים על ההפקדה המוטבת פטורים ממס רווחי הון. לאורך עשרות שנים הפטור על הרווחים עשוי להצטבר לסכום עצום.
"מי שלא נוגע בקרן שלו עשרים ושלושים שנה מגיע לפרישה עם צבירה גדולה ופטורה ממס", אומר רבינוביץ. "ביציאה לשבתון מממשים מחזור חיסכון של שש עד שמונה שנים, והסכומים שנוצלו לא ממשיכים לצבור תשואה פטורה. זו העלות האלטרנטיבית, והיא לא מופיעה בשום תלוש. מנגד מקבלים תמורה אמיתית: מענק, שכר לימוד, הפרשות פנסיוניות ושמירה מסודרת על מסגרת העבודה".
למה זה בנוי ככה
הכסף בקרנות המורים מיועד לשימוש בעוד שש עד שמונה שנים, ולכן אין באף אחת משלוש קרנות המורים מסלול מנייתי טהור. המסלולים הכלליים אינם נטולי סיכון, ונכון ליולי 2026 הם מחזיקים כמחצית מהנכסים בחשיפה מנייתית, אך זו חשיפה נמוכה משמעותית ממסלול מניות.
לשם הדוגמה, בחישוב תשואה שנתית מורכבת של 15 השנים האחרונות (ינואר 2011 עד יולי 2026), המסלולים הכלליים של שלוש קרנות המורים הניבו כ-5.7% בשנה, מול חציון של כ-8.4% במסלולי ההשתלמות המנייתיים אצל החברות הגדולות במשק.
זו לא חתונה קתולית
"מותר לשנות, אפילו ממחר", אומר רבינוביץ. "מורה בתחילת הדרך צריך לשקול אם הוא בכלל רוצה להיכנס למערכת הזאת. מורים שכבר חוסכים בקרנות היעודית מספר שנים יכול לעשות מהלך היברידי: להשלים את מחזור החיסכון הנוכחי כדי לשמור את הזכות לשבתון, ואחר כך לפתוח קרן רגילה ולהפנות אליה את ההפקדות הבאות. אלה שתי החלטות נפרדות, ואפשר לקבל אותן בנפרד".
שאלות ותשובות
התרעות פיקוד העורף