בשיתוף מעריב סופהשבוע, פרויקט "מבחן הזמן" חוזר לחברות שהחלו את דרכן לפני עשרות שנים, ועוקב אחר הדרך שעשו, הצמיחה שעברו והבחירות שהביאו אותן עד היום.
סביר להניח שהאסוציאציה הראשונה שעולה בראשו של כל מי שנולד או גדל בישראל למשמע השם "יד מרדכי", היא דבש, ולא במקרה. מכוורת יד מרדכי, הפועלת מקיבוץ יד מרדכי, היא מחלוצות ענף הדבוראות בארץ. אלא שכיום, המותג "יד מרדכי" הוא הרבה יותר מדבש. לצנצנות הזכוכית התווספו בקבוקי הפלסטיק הלחיצים, והחברה מתגאה בין השאר בחומץ הבלסמי שלה, מוצר שיש להניח שמקימי המכוורת הראשונים לא שמעו כלל על קיומו.
אלא שבהתחלה היה הדבש. בשנת 1936 למדו מייסדי הקיבוץ את רזי המקצוע מחיילים אוסטרלים ובריטים ששהו בארץ, ועם הזמן הפך ענף הדבוראות (הרבה לפני שקיבל את השם העדכני הזה) לענף העיקרי בקיבוץ, והדבש הטהור התחיל להיות מופץ ברחבי המדינה שבדרך; מה שהתחיל באותם ימים רחוקים עם העולים החדשים מגרעיני ההכשרה של תנועת השומר הצעיר בפולין, צמח והתרחב - וכיום מציעה החברה, מלבד מוצרי דבש כמובן, גם שמן זית כתית מעולה, קונפיטורות, סילאן, רטבים ועוד.
90 השנים הללו הציבו בפני הקיבוץ - והחברה - לא מעט אתגרים. אנשי השומר הצעיר הגיעו ארצה מתוך אמונה בציונות, בעבודת אדמה ובבניית חיים משותפים בארץ ישראל. בתחילת מלחמת העצמאות התרחש בגבול הקיבוץ, המשתייך לעוטף עזה, קרב בלימה, בניסיון לעצור את הצבא המצרי שנע לכיוון תל אביב. 150 לוחמים, בידיהם 75 כלי נשק קלים, הגנו על הקיבוץ מניסיון כיבושו בידי חטיבה מצרית שלמה. כשאלה נותרו כמעט ללא תחמושת וספגו אבידות כבדות, הוחלט לנטוש את הקיבוץ זמנית. סיפור עמידתם של הלוחמים ביד מרדכי היה לסמל, וב-6 בנובמבר 48' חזרו החברים לקיבוץ והחלו בשיקומו.
"חודש לאחר סגירת המפעל בעקבות האירועים הקשים באוקטובר 2023, הוא חזר לפעול", היא מספרת, "בעיצומה של תקופה לא פשוטה. צוות המפעל, עם החקלאים המסורים, הראו חוסן בלתי רגיל ונחישות לחזור לפעילות מלאה. במהלך 2024 המשכנו לפעול בתנאים לא פשוטים, והצוות עבד ללא הפסקה כדי להבטיח אספקה שוטפת של המוצרים שלנו. התקופה המורכבת דרשה גמישות ויכולת להתמודד עם מצבים משתנים, אך למרות כל הקשיים, המפעל הצליח לשמור על יציבות ולספק את המוצרים לכלל הלקוחות.
"לא רק ששרדנו את התקופה הקשה, אלא גם התחזקנו בעקבותיה. מותג יד מרדכי מייצג יותר מתמיד את הערכים של הקיבוץ - התמדה, קהילתיות ויכולת להסתגל ולצמוח גם בזמנים קשים. אנחנו גאים להמשיך להציע מוצרים איכותיים ולהיות חלק מהמרקם החיוני של המשק הישראלי, תוך שמירה על קשר חזק עם הקיבוץ והחקלאים בישראל וכמובן שמירה על הערכים שמניעים אותנו".
דבש (גם) בטעמים
עם סיום מלחמת העצמאות החלה בקיבוץ, שסיפורו שזור בסיפור החברה, תנופת בנייה והתפתחות. לצד ענפי חקלאות חדשים, החלה המכוורת הצעירה לבסס את מעמדה כמובילת ענף הדבש בישראל. זה קרה, מספרים ביד מרדכי, בזכות למידת שיטות חדשניות, הקמת מכון רדיית דבש מתקדם, הגדלת מספר הכוורות ואימוץ שיטות מתקדמות לבקרה על איכות הדבש ומוצריו.
הגדלת מספר הכוורות הייתה משמעותית - מכמה עשרות ליותר מ-4,000. בו-זמנית, החלו לייצר במפעל מוצרי מכוורת נוספים, בהם מזון מלכות, פולן, פרופוליס ועוד.
שינוי משמעותי נוסף נרשם 50 שנים לאחר פתיחת המכוורת: במקביל למכוורת החקלאית שהמשיכה להתפתח ולהתמחות בתחומה, יצר הקיבוץ ב-1986 חברה חדשה המתמחה בשיווק דבש ותוצרי דבורה, באריזה ובפיתוח מוצרים.
ב-1991 הוקם במכוורת מרכז הפיתוח והחדשנות, שריכז מעבדת מחקר, לימוד ופיתוח מוצרי דבש. במרכז למדו המומחים גם את טעמו של הצרכן הישראלי, וכך נולדו בין השאר סדרות דבש בטעמים.
ב-2002 הוחלט להכניס למכוורת שותף, כדי להמשיך את תהליך ההתפתחות ולהשקיע בתחומי פעילות נוספים, וב-2003 רכשה חברת עלית (כיום שטראוס) 51% מהבעלות על מכוורת יד מרדכי.
שנה לאחר מכן, ב-2004, הוקמה במפעל של יד מרדכי מעבדת שמן זית מתקדמת, והוא החל לייצר שמן זית כתית מעולה. בכל מסיק, מספרים בחברה, נמסקים יותר מעשרה זני זיתים, שלכל אחד מהם טעם, ארומה וחתימה משלו.
"עבורנו זו דרך לחבר בין העבר להווה, לחזור לרגעים, למסורות ולזיכרונות שמלווים את יד מרדכי כבר כמעט תשעה עשורים, ולהעניק להם ביטוי מחודש ורלוונטי גם היום. ב-2004 הושק שמן הזית של יד מרדכי, ב-2005 התחלנו לייצר את הקונפיטורות, והחל מ-2013 המותג התרחב לעוד קטגוריות רבות בתחום הקולינריה - חומץ בלסמי, מיץ לימון, רטבים לבישול, סירופ מייפל, חרדל, סילאן, רוטבי עגבניות ולאחרונה גם טחינה גולמית".
החומץ הבלסמי של יד מרדכי מיוצר במודנה שבצפון איטליה, בדרגת איכות גבוהה. הוא מופק מחומץ יין ומתירוש ענבים, ללא צבעי מאכל או תוספת קרמל. מיץ הלימון הטבעי של החברה, ששיווקו החל ב-2015, מיוצר מלימונים סיציליאניים טריים, ללא חומרים משמרים. סירופ המייפל הטהור מגיע מקנדה, מולדת המייפל, ומופק באופן טבעי מגזע עץ האדר. הוא נטול חומרים משמרים ותוספות. כמוהו גם החרדל, שמגיע מדיז'ון, ממלכת החרדל הצרפתית.
"מבחינתנו, השאלה אינה רק מאיפה מגיע חומר הגלם, אלא אם הוא עומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר שאנחנו מציבים לעצמנו. האתגר הוא לשמור על הזהות והערכים המקומיים שלנו גם בעולם גלובלי, ואני מאמינה שהצלחנו לעשות זאת, כי גם כשחומר גלם מסוים מגיע מחו"ל, הלב, הידע והאחריות נשארים כאן, ביד מרדכי".
ידע ואחריות המגובים לדבריה, בערכים שעוברים כחוט השני לאורך 90 שנות קיום החברה, בהם ישראליות, חקלאות ועבודת אדמה, אמינות ואיכות וחיבור אנושי וקהילתי. גם כיום, מלמדים מחקרי המותג, הצרכנים מתארים את יד מרדכי במילים כמו "ישראלי", "שורשי", "אמין", "ותיק", "אהוב".
בית עדה גאה בעובדה שהחברה שהיא מנהלת "ממשיכה להיות חלק מהבית הישראלי. יש היום סבים, הורים וילדים שגדלו עם המוצרים שלנו ובוחרים בהם גם היום. בעיניי, אין מחמאה גדולה מזו. מעט מאוד מותגים בישראל מצליחים במשך כמעט תשעה עשורים להישאר רלוונטיים לדורות שונים. מעט מאוד מותגים יכולים לומר שהם חלק מהזיכרונות של סבים וסבתות, הורים וילדים - ועדיין להמשיך לצמוח ולהתחדש. אבל אם יש דבר אחד שאני לוקחת איתי יותר מכל, אלה האנשים שלנו.
"אחרי שבעה באוקטובר ראיתי מקרוב מהי המשמעות האמיתית של חוסן, אחריות וערבות הדדית. זו זכות להיות חלק מקבוצה של אנשים ונשים שבשעה קשה כל כך גילו עוצמה, מחויבות ואנושיות יוצאות דופן. המשברים שידעה המדינה, שידע הקיבוץ וידעה החברה לימדו את אנשיה שיעור חשוב. למדנו שמשברים ושינויים הם חלק בלתי נפרד מהמציאות. כך היה בתקופת הקורונה, וכך היה גם לאחר 7 באוקטובר. בדיעבד, ההתפתחות המשמעותית ביותר הייתה לא רק במגוון המוצרים אלא גם בנו כאנשים. כל משבר חידד את היכולת שלנו להסתגל, להגיב במהירות ולהפגין חוסן גם בתקופות המאתגרות ביותר".
הטחינה היא הבייבי החדש בחברה, והיא מיוצרת משומשום שגדל באזור חומרה שבאתיופיה, מאזורי הגידול האיכותיים בעולם.
התרעות פיקוד העורף