לדברי יוגב, מפתחי תוכנה ממשיכים להיות אחד המקצועות המבוקשים ביותר בישראל, עם כ-6,755 משרות פנויות בממוצע בחודש. במקביל, לדבריה, ישנם כ-8,000 מפתחי תוכנה המוגדרים דורשי עבודה. "הפער חושף שינוי בביקוש בשוק: המעסיקים עדיין זקוקים למפתחים, אך לא בהכרח באותן מיומנויות שהיו מבוקשות בעבר", הסבירה.
לדבריה, הביקוש לעובדים בישראל מורכב למעשה מארבעה מנועים מרכזיים: צמיחה ושינוי טכנולוגי, מחסור קבוע בעובדים, השפעות המלחמה והפסקת עבודתם של פלסטינים, וכן שינויים דמוגרפיים.
מצד אחד נמצאים מהנדסים ומפתחי תוכנה, שהביקוש אליהם נובע מהשינוי הטכנולוגי ומהצורך בכישורים מסוימים. רשות החדשנות מצביעה על כך שהנתונים עשויים להעיד על שינוי בתמהיל העובדים הנדרש בענף.
מן הצד השני נמצאים בנאים, טבחים, מלצרים, נהגים, מטפלים סיעודיים ועובדי מטבח — מקצועות שהמשק זקוק למספר גדול של עובדים בהם, אך מתקשה למצוא אנשים שמוכנים או מסוגלים לעבוד בהם. הרחבת השימוש בעובדים זרים בתחומי המסעדנות, הבנייה, הסיעוד, המלונאות, התעשייה והשירותים מהווה, לפי יוגב, אינדיקציה לכך שהמחסור בעובדים במקצועות אלה הוא מתמשך ואף גדל.
בינואר עד יולי 2026 נרשמו בממוצע כ-220 אלף דורשי עבודה בחודש, לעומת כ-178 אלף בתקופה המקבילה בשנת 2025 — עלייה של כ-24%. לפי הנתונים שהציגה יוגב, עיקר העלייה נבע מהזינוק החריג ביציאה לחל"ת בתקופת "שאגת הארי".
עם זאת, בהשוואה בין יולי 2026 ליולי 2025 נרשמה דווקא ירידה של כ-10% במספר דורשי העבודה. אחת האפשרויות שהועלו היא כי הפער נובע מהשפעת המלחמה עם איראן ביוני 2025.
ה-AI כבר משנה את שוק העבודה
על פי מחקר של בנק ישראל ומכון הייצוא הישראלי משנת 2026, כ-57% מהעובדים בישראל כבר משתמשים בכלי AI בעבודה לפחות פעם בשבוע. במקביל, על פי נתוני רשות החדשנות, כ-42% מחברות ההייטק מעסיקות עובדים בתפקידי AI ייעודיים.
יוגב מציינת כי AI כבר אינו כלי שמוגבל לאנשי טכנולוגיה בלבד, אלא הופך ליכולת עבודה בסיסית במגוון רחב של מקצועות.
בין התפקידים שמתחזקים כתוצאה מהשינוי נמצאים חוקרי AI, מהנדסי AI, מפתחי מודלים, מומחי הטמעה ומנהלי תאימות. במקביל, תחומים שלמים עוברים שינוי משמעותי בעקבות כניסת הבינה המלאכותית, ובהם שיווק, מכירות, משאבי אנוש, שירות לקוחות, ניהול פרויקטים, פיתוח, תוכן ואדמיניסטרציה.
מנגד, בין המקצועות שעל פי ההערכות צפויים להצטמצם במהירות נמצאים קופאים, פקידי בנק, מזכירות ועוזרים אדמיניסטרטיביים, עובדי הנהלת חשבונות ושכר, אנשי טלמרקטינג וחלק מתפקידי העיצוב הגרפי.
לדברי יוגב, "שימוש מעשי ב-AI, אוריינות טכנולוגית, חשיבה אנליטית, יכולת ללמוד ולהסתגל, וגם תקשורת, יצירתיות, מנהיגות והשפעה הם הכישורים המבוקשים ביותר אצל מעסיקים ב-2026".
כמה זמן לוקח למצוא עבודה?
על פי הבדיקה שערכה יוגב, משך הזמן הממוצע למציאת עבודה בישראל עומד על כשלושה חודשים בתפקידים טכנולוגיים מבוקשים, על כשישה עד שבעה חודשים בתפקידים אחרים, ועל בין שישה ל-12 חודשים עבור מנהלים בכירים.
לדבריה, הנתונים ממחישים שוק עבודה שנמצא בתהליך שינוי: מצד אחד, הביקוש לעובדים נותר גבוה במקצועות רבים; מצד שני, המיומנויות שמעסיקים מחפשים משתנות במהירות, בעיקר על רקע כניסת ה-AI, השינויים הטכנולוגיים, המחסור בכוח אדם וההשפעות המתמשכות של המלחמה על המשק.
התרעות פיקוד העורף