בימים הראשונים שלאחר 7 באוקטובר לא היה צריך לבקש מהציבור הישראלי להתגייס. הוא פשוט התגייס. בתוך שעות נפתחו חמ״לים, נאסף ציוד, נשלחו ארוחות, חברות ועסקים העמידו משאבים ואנשים פרטיים תרמו ככל שיכלו. הצרכים היו ברורים, מוחשיים ודחופים: ציוד, מזון, תנאים בסיסיים ומענה למאות אלפי חיילים שיצאו מהבית בהתראה של שעות.
עוד לפני הקמת המדינה ולאורך כל שנותיה, הציבור בישראל ויהדות העולם תמיד מצאו את הדרך לעמוד לצד חיילי צה"ל. בשלוש השנים האחרונות היקף התרומות שהועברו באמצעות האגודה למען החייל ושותפיה עומד על כ־1.2 מיליארד שקל. אנשים תרמו מאות שקלים, לצד חברות, קהילות ותורמים שהעמידו משאבים בהיקפים גדולים. הסכומים שונים, אבל מאחורי כולם עומד אותו מסר - אנחנו רואים אתכם ואנחנו איתכם.
את הרצון האדיר הזה להיות לצד החיילים אנחנו פוגשים באגודה למען החייל מדי יום. התפקיד שלנו הוא להעביר את האהבה והתמיכה של הציבור בישראל ובעולם לחיילי צה"ל באמצעות עשייה ממשית לאורך שירותם.
כשאני פוגש את דור הלוחמים הזה, קשה שלא להתרשם ממנו. יש לנו דור של חיילות וחיילים שמבין את גודל השעה ומתייצב פעם אחר פעם לעשות את המוטל עליו. הם הוכיחו שוב ושוב שהם יודעים מה האחריות שלהם. המשימה שלנו, כחברה, היא להוכיח שאנחנו יודעים מה האחריות שלנו כלפיהם.
המחויבות הזו עמדה גם במרכז ערב ההוקרה שקיימו ב־15 בספטמבר צה"ל והאגודה למען החייל לתורמים ולשותפים מהארץ ומהעולם, שבחרו לעמוד לצד חיילי צה"ל לאורך שלוש השנים האחרונות. היה חשוב לנו לעצור לרגע ולומר תודה. לא רק על היקף התרומות המרשים, אלא על מה שעומד מאחוריהן. על החיבוק, על התמיכה ובעיקר על הנכונות להמשיך להיות שם לאורך זמן.
כמי ששירת בצה"ל עשרות שנים, כאבא ללוחם במילואים וכמנכ"ל האגודה למען החייל, אני יודע עד כמה חשובה הידיעה שיש מי שעומד מאחוריך. המשפחה, הציבור בישראל וגם יהודים וידידים ברחבי העולם.
אבל ערב ההוקרה הזה הוא לא רק הזדמנות לומר תודה על מה שהיה. הוא גם תזכורת למה שנדרש מאיתנו מכאן והלאה. החיילים שלנו כבר הוכיחו פעם אחר פעם שהם שם בשבילנו. האחריות שלנו היא להמשיך להיות שם בשבילם.
התרעות פיקוד העורף