1. המשק הישראלי הגדיל את הלוואותיו לחו"ל מאז פרצה המלחמה ב-109.75 מיליארד דולר נטו, לכ-350 מיליארד דולר בסוף הרבע השני של השנה, כך על פי נתונים רשמיים. מדובר בעלייה של 46%. ההלוואות של המשק הישראלי לעולם הן נטו, במכשירי חוב - כלומר היקף ההלוואות שהמשק הישראלי מלווה לעולם, פחות היקף ההלוואות שהמשק הישראלי נוטל ממשקים בחו"ל.
היקף ההלוואות נטו שהמשק הישראלי מעמיד לגורמים במשקים אחרים בעולם הוא כ-50.5% מהתוצר של ישראל, העומד על פי נתונים אחרונים על 692.4 מיליארד דולר. ישראל במקום הרביעי בעולם במתן אשראי נטו למשקים אחרים ביחס לתוצר, אחרי נורווגיה (1.4 טריליון דולר הלוואות נטו לעולם במכשירי חוב, שהם 278% מהתוצר, העומד על 504 מיליארד דולר), שווייץ (900 מיליארד דולר הלוואות נטו, שהם כ-96% מהתוצר, העומד על 942 מיליארד דולר) ויפן, עם הלוואות נטו במכשירי חוב של 3.2 טריליון דולר, שהם קרוב ל-72% מהתוצר, העומד על 4.47 טריליון דולר.
בנורווגיה, מקור העושר המאפשר מתן הלוואות לעולם הוא בעיקר מתקבולי קידוחי הנפט והגז בים הצפוני. הכנסות נורווגיה ממיסוי הפקת הנפט והגז יגיעו השנה ל-686 מיליארד קרונה, הכוללים מס שולי של 78% על רווחי החברות המפיקות וכן הכנסות המדינה מבעלות על בארות הנפט והגז, בנוסף לדיבידנדים. למרות העושר הרב, מס הפחמן והאגרות מביאות למחיר בנזין שווה ערך ל-9.56 שקלים לליטר - מיסוי כבד שנועד להותיר כסף לדורות הבאים.
מה שמאפשר לשווייץ להיות מדינה המעמידה אשראי לעולם הוא שיעור החיסכון האדיר של משקי הבית שנמצא בעלייה, עם זינוק של 27.4% מההכנסה הגולמית הפנויה, לעומת 19.6% בשנת 1995. השווייצרים חוסכים וחוסכים - יש הטוענים שגם מתקמצנים - על רקע התפיסה הקלוויניסטית, הדוגלת בחיסכון כדרך חיים וכרוכה באמונה דתית של הזרם בנצרות הפרוטסטנטית הממוקם בעיר ז'נבה, שהפכה ללב הפועם של תנועה זו.
לעומת השווייצרים, יפן, שהייתה חסכנית בעבר, עוברת תהליך הזדקנות אדיר, שהביא להפחתת שיעור החיסכון מההכנסה הפנויה מ-15%-20% בשנות ה-70 וה-80 ל-0 (או אחוזים בודדים), או לחיסכון שלילי קט בשנים האחרונות. היקף מתן האשראי למדינות מחוץ ליפן נובע ממדיניות הריבית האפסית ואף השלילית שהייתה נהוגה ביפן מאז 1991, עת היה משבר כלכלי, ועד לתחילת העלאת הריבית בשלוש השנים האחרונות לשיעור סביר יותר היום.
היפנים התרגלו להשקיע בחו"ל באמצעות רכישת אג"ח אמריקאי עם תשואה גבוהה יותר עבור קרנות הפנסיה והחיסכון היפניות מאשר להלוות לממשלת יפן בריבית שלילית או אפסית, והתמונה נמצאת עתה בשינוי קרדינלי.
היכולת המפתיעה של ישראל מקורה בעיקר בתעשיית ההייטק, בין המובילות העיקריות בעולם בתחום, לרבות האקזיטים, רזרבות המט"ח הגבוהות של בנק ישראל והמשך זרימת "השקעות זרות ישירות" המציפות את שוק ההון הישראלי בשיעורים מדהימים. שיעור החיסכון מההכנסה הפנויה בישראל עומד על כ-12%-15% בשנים האחרונות, לעומת 10%-12% במדינות ה-OECD וכ-14%-15% בגוש היורו.
חלק גדול מהחיסכון הזה הוא חיסכון חובה על פי חוק, המוכר לכם כחיסכון פנסיוני שנע בין 12.5% ל-14.33%, גם באמצעות המעביד. חלק נוסף שמוכר לכם הוא קרנות ההשתלמות שיש לחלק גדול מהשכירים ואף לעצמאים.
חלק ניכר מהחיסכון בישראל בא לידי ביטוי ברכישת דירה ותשלום משכנתה, כשהחזר המשכנתה הופך למעשה להפרשה מהצריכה השוטפת (אף שמדובר בהחזר חוב). חלק מהחיסכון הישראלי מופנה לחו"ל באמצעות המוסדיים, מטבע הדברים, ומכאן הגידול במתן אשראי בעקיפין לחו"ל. עתה מתנהל דיון בשאלה אם לדחות את תחילת גיל החובה להפרשה לפנסיה, כדי להגדיל את שכר הנטו שנשאר בידי העובד.
2. אחד הקריטריונים שמודדים את הצלחתו של משק בעולם העסקי והמשקי הגלובלי הוא השקעות זרות ישירות, FOREIGN DIRCT INVETMENT, או FDI. השקעות זרות ישירות חשובות מפני שהן נחשבות למדד המשקף את האמון של ציבור המשקיעים בעולם במשק זה או אחר ואת הכדאיות - לא לטווח הקצר, כמו כסף חם הנכנס לקניית מניות או אג"ח, אלא השקעות המאפשרות למשקיע, הרוכש מניות או בונה מפעל של חברת הייטק, לקבל זכויות הצבעה במועצת המנהלים של החברה ולהשתתף בניהול החברה. כלומר, אלה הן השקעות בעלות אופק בינוני עד רחוק.
היקף סך ההשקעות הזרות הישירות בישראל היה ערב 7 באוקטובר 2023 239.2 מיליארד דולר. למרות המלחמה, ואולי גם בזכות הצלחותיה הטכנולוגיות של ישראל במהלכה, ההשקעות הזרות הישירות בישראל זינקו ל-329.6 מיליארד דולר עד סוף הרבע השני של 2026 - עלייה של קרוב ל-38%. אמון המשקיעים העולמיים בישראל גובר.
ההשקעות הזרות הישירות בישראל עמדו בחצי הראשון של השנה על 30.1 מיליארד דולר, לעומת 10.4 מיליארד דולר בחצי הראשון של 2025, עלייה של למעלה מ-190%. הזינוק הזה משקף את חזרתם של המשקיעים הזרים בהיקפים רחבים, הרחבת פעילות של ענקיות טכנולוגיה ועלייה ניכרת בהזרמות ההון הישירות לעומת השנתיים הקודמות. חברות טכנולוגיה זרות רבות שכבר ביצעו רכישות עבר בישראל, בהן ענקיות כמו אינטל, מייקרוסופט, אנבידיה וגוגל, מנהלות מרכזי מו"פ ענקיים.
עסקאות הרכישות והמיזוגים, והאינטגרציה של חברות נרכשות חדשות לתוך פעילות אותן ענקיות, מגדילות את הפעילות העסקית בישראל, מה שהופך בהמשך לרווחים שנצברים, מושקעים מחדש במשק הישראלי ומתווספים לחשבון הכולל של השקעות זרות ישירות, או הוצאת רווחים כפי שנראה בהמשך, כטוב בעיניו של המשקיע הזר. בין המשקיעים ידועים וידועים פחות: אנבידיה, פאלו אלטו, גוגל, סיסקו, SERVICENOW ומיודעתנו הוותיקה אינטל, שממשיכה להגדיל את השקעותיה מחדש בישראל.
ישראל, בהיותה מעצמת סייבר, מושכת משקיעים מכל העולם. הסייבר המשיך להיות עוגן מרכזי ברכישות של חברות זרות, בין היתר על רקע אתגרי האבטחה הגלובליים המורכבים, הביקוש לפתרונות הגנה מתקדמים לענן ולבינה מלאכותית והחשש הגדל לפריצות של סוכנים של ה-AI הבלתי נשלטים, כפי שמתברר בימים אלה. הרכישות נעות מסטארטאפים קטנים עד בינוניים, דרך רכישות טכנולוגיה בתחומי עיבוד נתונים ועד לתשתיות לבינה מלאכותית ואופטימיזציה של חומרה ותוכנה למודלים, בדגש על ייעול תהליכים בארגונים, ניהול דאטה בקנה מידה רחב וכלים לשיפור פרודוקטיביות של מפתחים.
עוד תחום עניין, למרות טלטלות מסוימות, הוא שוק הרכב העולמי. סקטור זה המשיך לראות פעילות רכישות סלקטיבית, במיוחד סביב טכנולוגיות נהיגה אוטונומית, חיישנים מתקדמים ועיבוד תמונה מתקדם. תחום נוסף שחזר לאופנה הוא הפארמה, שעדיין מושך עניין מצד חברות פארמה וציוד רפואי, חברות רב-לאומיות המחפשות חדשנות ישראלית בשילוב של בינה מלאכותית ברפואה, מכשור רפואי זעיר-פולשני וניתוח נתונים קליניים.
סך כל ההשקעות הזרות בישראל, כולל ניירות ערך והשקעות אחרות מעבר להשקעות הישירות, הסתכמו ברבע השני של השנה ב-23.5 מיליארד דולר לאחר 3.7 מיליארד דולר ברבע הראשון של השנה, עת אחזה תבהלה בעולם ובמזרח התיכון עם חידוש התקיפות הישראליות בפרוץ מבצע שאגת הארי החל מ-28 בפברואר.
גם החברות הישראליות חידשו את השקעותיהן הישירות בחו"ל. ברבע השני של השנה ההשקעות הישראליות הישירות בחו"ל היו כ-4.2 מיליארד דולר, לאחר מימוש של 11.7 מיליארד דולר ברבע הראשון של השנה. עוד השקיעו ישראלים בחו"ל בניירות ערך סחירים 19.1 מיליארד דולר ברבע השני של השנה, לאחר מימוש של 14.7 מיליארד דולר ברבע הראשון של השנה. סך כל ההשקעות של הישראלים מכל הסוגים, כולל הלוואות לחו"ל, אשראי מסחרי לחו"ל ופקדונות בחו"ל, הסתכמו ברבע השני של השנה ב-26.1 מיליארד דולר, לאחר 4.7 מיליארד דולר ברבע הראשון של השנה.
3. כאמור, חוזקו של המשק הישראלי הוא בעיקר על טהרת ההייטק, הסייבר שהוא חלק מההייטק, הייצור והיצוא הבטחוני - בעיקר לאחר הוכחת יכולותיהם של כלי המלחמה וההגנה של המערכות הישראליות, והכל על רקע המלחמה הבלתי נגמרת - לא רק במזרח התיכון, אלא גם ברוסיה ובאוקראינה.
חוזקה של ישראל ביצוא שירותים מתבטא בעודף (יצוא שירותים פחות יבוא שירותים במסחר הבינלאומי) של 18.7 מיליארד דולר בחצי הראשון של השנה, לעומת עודף של 17 מיליארד דולר בחצי הראשון של 2025. בשל היצוא הביטחוני ישנו שיפור גם בתחום הסחר בסחורות, עם גירעון בחשבון הסחורות של 5.9 מיליארד דולר בחצי הראשון של השנה, לעומת 10.4 מיליארד דולר בחצי הראשון של 2025.
בחשבון "ההכנסות הראשוניות" של ישראל - המורכב מהכנסות של ישראלים בגין השקעותיהם בחו"ל ועוד הכנסה מעבודה בחו"ל, בניכוי הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות בישראל והכנסות מעבודה בישראל - היה גירעון של 15.6 מיליארד דולר בחצי הראשון של 2026, לעומת 2.6 מיליארד דולר בחצי הראשון של 2025. תופעה זו מתרחשת בעיקר כאשר חברות רב-לאומיות רושמות רווחים בישראל או מחלקות דיבידנדים לבעלי המניות הזרים שלהן, או כאשר משולמים תשלומי ריבית גבוהים יותר על חובות והשקעות זרות. חברות רב-לאומיות רבות הפועלות בישראל, או חברות מקומיות שהפכו לגלובליות וששורשיהן הפיננסיים או הקנייניים מוחזקים חלקית מול חו"ל, מעבירות רווחים החוצה.
הגידול ברווחיות של חלק מענפי הפעילות הזרים או הפעילות העסקית הרב-לאומית מתבטאים מיד בתשלומי "הכנסה ראשונית" לזכות תושבי חוץ. תופעה זו היא גורם מרכזי לכך שבעוד עודף הסחר של ישראל בסחורות ובשירותים, בעיקר שירותי הייטק, נותר חיובי וחזק, העודף בחשבון השוטף הכולל של המשק נחתך. התוצאה: הגירעון בחשבון השוטף של ישראל היה בחצי הראשון של השנה 1.35 מיליארד דולר, לעומת עודף של 6.6 מיליארד דולר בחצי הראשון של 2025.
לסיכום נציין כי בסיס המשק הישראלי חזק מאוד בתחום הבינלאומי על רקע חוזקותיו של המשק הישראלי, מה שבא לידי ביטוי בחוזקו של השקל מול מרבית המטבעות בעולם בשנה האחרונה, גם לאחר הפיחות של השקל הישראלי בחג הסוכות. הייסוף בשנה האחרונה הביא להוזלה ניכרת בעלויות היבוא לישראל במונחי שקל, כולל של נפט. ללא חוזקו של השקל, מחיר הבנזין היה עולה מעבר ל-8.27 שקלים לליטר מ-1 באוקטובר.
השקל החזק מאפשר למיליוני ישראלים לצאת לחו"ל ולהקהות בכך את הטראומה של המלחמות בכל החזיתות, עד לכמעט סתימת נתב"ג מעומס היוצאים והנכנסים, התמלאות החניות עד אפס מקום, מחסור במוניות וחשש כי המזוודות לא יגיעו יחד עם הנוסעים. נמל התעופה בן גוריון הוא דוגמה מובהקת לחוזקו של המשק הישראלי.
התרעות פיקוד העורף