לפי הדוח, שנושא את השם "הורות פיננסית: הכנת הדור הבא לרווחה פיננסית", הקשר של ילדים לכסף מתחיל הרבה לפני שהם מנהלים חשבון בנק או תיק השקעות. כבר מגיל צעיר הם סופגים מסרים על מהו כסף, מה הוא מסמל, ממה צריך לחשוש, מה נכון לחלוק ואיך נראית אחריות. החוויות המוקדמות האלה מעצבות הרגלים פיננסיים, דפוסי התנהגות וביטחון, שמשפיעים בהמשך על קבלת החלטות כלכליות.
הדוח מציין כי כ-18% מהתלמידים במדינות OECD שהשתתפו במבחני PISA 2022 לא הגיעו לרמת הבסיס באוריינות פיננסית. במקביל, נתונים של FINRA ו-CFA מצביעים על קשר ברור בין הבית לבין ההשקעות של הדור הצעיר: בקרב משקיעי דור ה-Z, ל-68% היו הורים שהשקיעו בעצמם, לעומת 30% בלבד בקרב צעירים שאינם משקיעים. בנוסף, 79% ממשקיעי דור ה-Z אמרו שהוריהם דיברו איתם על השקעות, לעומת 46% בקרב מי שאינם משקיעים.
המסר המרכזי של UBS הוא שילדים לומדים על כסף גם כאשר לא מדברים עליו ישירות. הם קולטים כיצד ההורים מגיבים להוצאות, לחיסכון, לתנודתיות בשווקים, לתרומות, לחובות ולהחלטות צרכניות. שתיקה סביב כסף עלולה לשדר שמדובר בנושא מאיים או פרטי מדי, בעוד שתגובה חרדתית לכל שינוי בשוק עלולה ללמד שילדים צריכים לפחד מאי-ודאות.
הפער בולט במיוחד במשפחות בעלות הון משמעותי. לפי הדוח, 89% מבני דור הבייבי בום סבורים שחשוב לדבר עם היורשים על ירושה, אך רק 39% נתנו להם הנחיות לגבי כוונותיהם, ורק 17% אמרו שהיורשים מודעים היטב לרמת ההון המשפחתי. מחקר נוסף שמובא בדוח מצא כי 68% מההורים לא שיתפו את ילדיהם בפרטי הירושה, אף ש-95% מהילדים הבוגרים סבורים שהם מוכנים לנהל הון שיירשו.
לא לחשוף הכול בבת אחת
בגילים מבוגרים יותר, הדוח מציע להרחיב את החשיפה לשיחות על השקעות, סיכון ותכנון פיננסי. למשל, לפתוח לילדים תיק השקעות מדומה או קטן, לשתף אותם בדיון על יעד משפחתי ארוך טווח, או להזמין אותם להבין כיצד מתקבלת החלטה בין צריכה, חיסכון והשקעה. במשפחות בעלות הון משמעותי, התהליך יכול לכלול גם השתתפות הדרגתית במפגשים משפחתיים, שיחות על פילנתרופיה והיכרות עם מבני ניהול ההון לפני שמדברים על סכומים מדויקים.
התרעות פיקוד העורף