בישראל, כמו במדינות רבות, נטל המס האפקטיבי על עבודה גבוה מזה שמוטל על הון. המשמעות היא שהמדינה גובה חלק ניכר מהכנסותיה ממסים הקשורים לעבודה, בהם מס הכנסה, ביטוח לאומי ומסים נוספים שנגזרים משכר ותעסוקה. אם חברות יוכלו לייצר את אותה תפוקה, או תפוקה גבוהה יותר, באמצעות פחות עובדים ויותר תוכנה, הם גם ישלמו פחות משכורות – וכתוצאה מכך פחות מיסים על העובדים.
לכך מצטרף סיכון נוסף: חלק מהערך שייווצר באמצעות AI לא בהכרח יירשם בישראל. באוצר מזהירים מתרחיש שבו תשלומים לעובדים מקומיים יוחלפו בתשלומים עבור שירותים דיגיטליים מחו"ל, או ברווחים שיירשמו בחברות בינלאומיות מחוץ לישראל.
באוצר מציעים בשלב זה גישה זהירה, ולא ממליצים על מס ייעודי על עצם השימוש בבינה מלאכותית. לפי הדוח, יש להימנע ממיסוי מיוחד על רובוטים, סוכני AI או כוח מחשוב, מחשש שמהלך כזה יפגע באטרקטיביות של המשק הישראלי ובהשקעות טכנולוגיות. במקום זאת, האוצר מציע להגביר את הוודאות במערכת המס, בין היתר באמצעות הבהרת סיווג ההכנסות מפעילות AI, קביעת כללים לניכוי מס במקור בפעילות מול חו"ל, התאמת שיעורי פחת לנכסים טכנולוגיים ובחינת תחולת חוקי עידוד השקעות הון על פעילות עתירת טכנולוגיה.
במקביל, הדוח מציע לחזק מקורות מס שאינם נשענים על עבודה. בין האפשרויות שמוזכרות בו: העלאת מסים על הון במקרים שבהם הפגיעה בהשקעות צפויה להיות מוגבלת, מיסוי קרקעות פנויות, תמרוץ חלוקת רווחים לא מחולקים, מיסוי צריכה ומוצרי יוקרה, ואכיפה טובה יותר של גביית מע"מ על שירותים דיגיטליים שמסופקים מחו"ל לצרכנים פרטיים בישראל (מס נטפליקס).
נוב מדגיש כי מיסוי של עצם השימוש בטכנולוגיה עלול להיות בעייתי, משום שקשה להגדיר מהי בדיוק מערכת AI ומהו הערך שהיא מייצרת. חברה יכולה להשתמש במודל בענן, לשלב אותו עם נתונים, כוח מחשוב, קניין רוחני ועבודה אנושית, ולכן מס לפי מספר מערכות או כוח מחשוב עלול לפספס את הפעילות הכלכלית האמיתית.
נקודה נוספת נוגעת להיעדר דיון משפטי ומעשי מספיק. נוב טוען כי לפני שמעצבים מדיניות מס חדשה צריך לבחון שאלות של שוויון, ודאות משפטית ויכולת גבייה. למשל, אם שתי חברות מפיקות הכנסה דומה, אך אחת עושה זאת באמצעות עובדים והשנייה באמצעות מערכת אוטומטית, הטלת מס שונה על אחת מהן מחייבת הצדקה ברורה. מנגד, הגדרה רחבה מדי של AI עלולה ליצור אי ודאות ומחלוקות מול רשות המסים, והגדרה צרה מדי עלולה לעודד תכנוני מס.
לדבריו, הדוח גם אינו נותן משקל מספק לסוגיית מרכזי הנתונים, שהופכים לחלק מרכזי מתשתית הבינה המלאכותית. מרכזים אלה יכולים למשוך השקעות ולתמוך בפעילות טכנולוגית, אך הם צורכים חשמל, מים וקרקע ומעמיסים על תשתיות ציבוריות. לכן, נוב מציע לבחון הטבות מס למרכזי נתונים לפי תרומתם הכלכלית בפועל, ולא רק לפי היקף ההשקעה.
"מדיניות המס של פעילות כלכלית זאת צריכה להיבחן כחלק ממדיניות רחבה יותר של אנרגיה, תשתיות, קרקע ותחרות בינלאומית", מסכם נוב. "העיקרון המנחה הוא יצירת ערך כלכלי נטו למדינה לצד ודאות רגולטורית ותשתיתית למשקיעים".
התרעות פיקוד העורף