מאחורי הנתון הנמוך יחסית עומדת בעיקר עלייה חדה בהכנסות המדינה. בחודש ספטמבר הסתכמו ההכנסות בכ-47 מיליארד שקל, ומתחילת השנה בכ-457.1 מיליארד שקל, לעומת כ-414.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של כ-10.4%. הכנסות המדינה ממסים לבדן הסתכמו מתחילת השנה בכ-443.7 מיליארד שקל, עלייה של 13.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
גם בפירוט המסים ניכרת תמונה חזקה יחסית. ההכנסות ממסים ישירים עלו מתחילת השנה ב-15.5% והסתכמו בכ-265.5 מיליארד שקל, בין היתר על רקע גידול בגביית מס חברות. ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-10% והסתכמו בכ-169.5 מיליארד שקל. עם זאת, בספטמבר עצמו השפיעו חגי תשרי על עיתוי הגבייה, וחלק מתשלומי המסים נדחו לתחילת אוקטובר.
בצד ההוצאות, התמונה מורכבת יותר. הוצאות הממשלה הסתכמו בספטמבר בכ-57.1 מיליארד שקל, ומתחילת השנה בכ-486.6 מיליארד שקל, לעומת כ-470.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של 3.4%. הוצאות המשרדים עלו ב-3.2%, אך העלייה לא התחלקה בצורה רוחבית: הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-0.3% בלבד, בעוד הוצאות מערכת הביטחון גדלו ב-9.7%.
אבל רגע האמת נמצא עוד לפנינו, והוא מתקרב במהירות. הגירעון הנמוך אמנם משמח, אבל התקציב הרשמי של מדינת ישראל עומד על כ-698.2 מיליארד שקל, ועד סוף ספטמבר בוצעו ממנו 69.7% בלבד. המשמעות היא שנותרו לביצוע כ-211.6 מיליארד שקל בשלושת החודשים האחרונים של השנה, אם הממשלה אכן תנצל את מלוא המסגרת. זהו קצב חודשי ממוצע של יותר מ-70 מיליארד שקל - גבוה משמעותית מההוצאה בספטמבר, וכזה שההכנסות הצפויות ברבעון האחרון יתקשו לממן.
ואכן, באוצר מציינים כי המחצית השנייה של השנה כבר מתאפיינת בקצב גידול גבוה יותר בהוצאות לעומת המחצית הראשונה, וכי המגמה צפויה להימשך עד סוף השנה. לכן, השאלה האמיתית היא לא מה שיעור הגירעון הנוכחי, אלא מה יקרה בשלושת החודשים שנותרו? אם שיעור הגירעון הנוכחי יישמר זו בהחלט סיבה למסיבה ושר האוצר יוכל לפתוח שמפניות. אבל אם ההוצאות שנדחו יתכנסו לרבעון האחרון, או אם תקציב הביטחון באמת ייפרץ כפי שדווח, הגירעון עלול לטפס במהירות ולהגיע לא רק ליעד הגירעון שנקבע בתקציב עלל 4.9% מהתוצר - אלא אפילו מעבר לו למחוזות ה-5 ואפילו 5.5 אחוזים.