על פי הדיווח הגרמני, מרוקו כבר מפעילה את מערכת "ברק MX" של התעשייה האווירית ואת "ספיידר" של רפאל. רכישת "קלע דוד", אם תצא לפועל, תוסיף למערך הזה יכולת ליירט טילים בליסטיים וטילי שיוט בטווחים המוגדרים בפרסום כ־40 עד 300 קילומטרים. מספר המערכות הנשקלות לרכישה, מתכונת ההצטיידות ולוח הזמנים אינם מפורטים.
"קלע דוד" פותחה בשיתוף ישראל וארצות הברית, בהובלת רפאל ובשיתוף ריית'און. המערכת כוללת מכ"ם, מערך שליטה ובקרה, משגרים וטילי יירוט מסוג "סטאנר". המיירט משמיד את המטרה באמצעות פגיעה ישירה, והמערכת נועדה להתמודד עם מגוון איומים אוויריים, ובהם טילים בליסטיים, טילי שיוט, מטוסים וכטב"מים.
השיחות משתלבות בהרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל למרוקו בעקבות הסכמי אברהם. לפי ES&T, לצד מערכות ההגנה האווירית רכשה מרוקו גם משגרי רקטות PULS ותותחי ATMOS של אלביט, ומתקיים שיתוף פעולה בייצור מקומי של טכנולוגיית כטב"מים. האתר מדגיש כי עדיין לא ברור אם מרוקו אכן תרכוש את "קלע דוד" ובאיזה היקף.
ברקע, פינלנד כבר בחרה לרכוש את המערכת. משרד ההגנה הפיני הודיע ב־2023 על רכש בהיקף של כ־316 מיליון אירו, ללא מע"מ. הסכום כולל חוזה בסיסי ואופציות שמומשו מיד, ולצדו נקבעו אופציות נוספות בהיקף של 213 מיליון אירו, המחייבות החלטה נפרדת. הרכש נועד להרחיב משמעותית את ההגנה האווירית הקרקעית של פינלנד ולאפשר יירוט מטרות בגובה רב. הממשלה הפינית ציינה כי מכירת המערכת מחייבת אישור אמריקני, וכי התעשייה המקומית תשתתף עם רפאל וריית'און בשילוב המערכת ובתכנון רכיבי הפיקוד והשליטה שלה עבור הכוחות הפיניים.
גם מדינות אירופיות נוספות מביעות עניין. ביוני אמר משה פתאל, ראש מנהלת חומה במשרד הביטחון, לרויטרס כי קיימת התעניינות רבה במערכות ההגנה הישראליות, ובהן "קלע דוד", "חץ" ו"כיפת ברזל". הוא קשר זאת בעיקר לחששות באירופה מפני רוסיה וללקחים מהמלחמה באוקראינה, אך לא נקב בשמות המדינות המתעניינות או בהיקפי העסקאות הנבחנות.