התשואה על אג"ח ממשלת ישראל לעשר שנים עומדת כיום על 4.17%, לעומת 5.1% בתחילת מאי 2024 – וזאת גם לאחר שהמשק הוציא כ-450 מיליארד שקל למימון המלחמה. האינפלציה עומדת על 1.5%, הריבית על 3.35%, והגירעון התקציבי עמד על 3.2% מהתוצר באוגוסט 2026, בעיקר על רקע עלייה חדה בגביית המסים. "יש ניסים בארץ ישראל", כותב מעוז.
גם תחזית הצמיחה נראית חיובית יחסית. בשנת 2027 צפויה הכלכלה הישראלית לצמוח ב-5.5%, לאחר צמיחה של 4% השנה. אלא שלצד זאת צפוי הגירעון לעלות ל-4.2%, ויחס החוב לתוצר להישאר ברמה של 69%. מכאן, לדבריו, תגיע אחת המשימות המרכזיות של הממשלה הבאה: בניית תקציב 2027, שעשוי להיות אחד המאתגרים בתולדות המדינה.
המשק מתאושש – אבל החשבון עוד לפנינו
על הרקע הזה, עצם העובדה שבנק ישראל הפחית את הריבית בספטמבר ב-0.25% הייתה הפתעה בפני עצמה. בבנק ישראל מצפים כעת לצעדים משמעותיים מצד הממשלה שתקום לאחר הבחירות, בעיקר בתחומי התקציב והמיסוי. הציפייה המרכזית היא להפחית את יחס החוב לתוצר ולצמצם את הגירעון, גם לנוכח הצרכים הביטחוניים שיישארו גבוהים.
איפה אפשר לחסוך?
על פי ניירות עמדה שהוכנו בתקופה האחרונה במשרד האוצר ובבנק ישראל, חלקה של הממשלה במאמץ לצמצום התקציבי צפוי להגיע באמצעות הפחתה משמעותית בכספים הקואליציוניים והתייעלות מבנית, לרבות סגירת משרדי ממשלה מיותרים. אלא שגם הציבור, שכבר נשא בחלק מהמאמץ הכלכלי של המלחמה, לא צפוי לקבל הקלות משמעותיות בזמן הקרוב.
הקפאת עדכון מדרגות מס ההכנסה, הקפאת נקודות הזיכוי והעלאת המע"מ כבר הגדילו את הנטל על משקי הבית, ומהלך ההקפאה צפוי להישאר בתוקף גם בשנת 2027.
הגירעון נותר נמוך – בינתיים
הגירעון החודשי בספטמבר הסתכם בכ-10.1 מיליארד שקל, לעומת כ-9.5 מיליארד שקל בספטמבר אשתקד. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של כ-29.5 מיליארד שקל בלבד, לעומת כ-56.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2025.
הסיבה המרכזית לפער היא עלייה חדה בהכנסות המדינה. בחודש ספטמבר הסתכמו ההכנסות בכ-47 מיליארד שקל, ומתחילת השנה בכ-457.1 מיליארד שקל, לעומת כ-414.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד – גידול של כ-10.4%. הכנסות המדינה ממסים לבדן הסתכמו מתחילת השנה בכ-443.7 מיליארד שקל, עלייה של 13.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בצד ההוצאות התמונה מורכבת יותר. הוצאות הממשלה הסתכמו בספטמבר בכ-57.1 מיליארד שקל, ומתחילת השנה בכ-486.6 מיליארד שקל, לעומת כ-470.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד – גידול של 3.4%. הוצאות משרדי הממשלה עלו ב-3.2%, אך העלייה אינה אחידה. הוצאות המשרדים האזרחיים גדלו ב-0.3% בלבד, בעוד הוצאות מערכת הביטחון זינקו ב-9.7%.
211 מיליארד שקל בשלושה חודשים
אבל נקודת המבחן האמיתית עוד לפנינו. התקציב הרשמי של מדינת ישראל לשנת 2026 עומד על כ-698.2 מיליארד שקל. עד סוף ספטמבר בוצעו ממנו רק 69.7%.
המשמעות היא שאם הממשלה תנצל את מלוא המסגרת התקציבית, נותרו לביצוע כ-211.6 מיליארד שקל בשלושת החודשים האחרונים של השנה. מדובר בקצב הוצאה ממוצע של יותר מ-70 מיליארד שקל בחודש – גבוה משמעותית מההוצאה שנרשמה בספטמבר. בקצב כזה, ההכנסות הצפויות ברבעון האחרון יתקשו לכסות את מלוא ההוצאה.
גם באוצר מציינים כי במחצית השנייה של השנה נרשם כבר קצב גבוה יותר של גידול בהוצאות לעומת המחצית הראשונה, וכי המגמה צפויה להימשך עד סוף השנה. לכן השאלה המרכזית כבר אינה מה שיעור הגירעון כיום, אלא מה יקרה בשלושת החודשים האחרונים של 2026.
אם הגירעון יישאר סביב 3.2% מהתוצר, זו בהחלט תהיה סיבה לאופטימיות ואף "לפתוח שמפניות". אבל אם הוצאות שנדחו יתנקזו לרבעון האחרון, או אם תקציב הביטחון אכן ייפרץ כפי שדווח, הגירעון עלול לזנק במהירות. בתרחיש כזה, הוא עלול להגיע לא רק ליעד שנקבע בתקציב – 4.9% מהתוצר – אלא אף לעלות לאזור 5% ואפילו 5.5%.
התרעות פיקוד העורף