אלא שמתחת לחשבון המפתה מסתתר פער בין-דורי לא קטן. במקרים רבים ההורים הם אלה שנהנים מהכסף כאן ועכשיו, בעוד שהילדים הם אלה שיישארו בעתיד עם חובות הדיווח, מגבלות ההשקעה ושאר כאבי הראש שמגיעים יחד עם האזרחות.
אם שמים בצד את היתרון של דרכון נוסף כמעין תעודת ביטוח לעתיד, היתרון הכספי המרכזי של האזרחות האמריקאית מגיע דווקא בשנות הילדות: משפחה הזכאית לכך יכולה לקבל מארה"ב עד 1,700 דולר בשנה עבור כל ילד, עד גיל 17, ובהמשך גם עד 1,000 דולר בשנה במהלך לימודי תואר ראשון במוסד מוכר. בחישוב למשפחה עם שלושה ילדים, ובהנחה שהכסף מושקע אפילו בצורה סולידית למדי, מדובר בסכום שיכול להצטבר למאות אלפי שקלים.
אלא שלצד הכסף מגיעות גם חובות: דיווח שנתי לרשויות המס האמריקאיות ומגבלות שונות על ההתנהלות הפיננסית. כך למשל, אזרחים אמריקאים נדרשים להיזהר מהשקעה במכשירים פיננסיים ישראליים מסוימים, ומכירת דירה בישראל עלולה להיות חייבת במס בארה"ב גם כאשר בישראל היא פטורה, למשל אם בעליה לא התגורר בה. גם עצמאים עלולים להידרש לשלם Social Security בארה"ב, מאחר שבניגוד למס הכנסה, אין אמנה מקבילה בין מערכות הביטוח הלאומי של שתי המדינות. וכאן נוצר הפער: "אנחנו בעצם מדברים פה על שני דורות", הסביר פייגלין. "כרגע הזכויות הולכות להורה, והחובות יחולו בעתיד" על הילד.
לרבינוביץ' היה פתרון פשוט לפער הזה: אם הילד הוא זה שיישא בעתיד בחובות הנלוות לאזרחות, ראוי שגם הכסף שמתקבל בזכותה לאורך שנות ילדותו יישמר עבורו. "בגלל שאני מקבל החלטה שהיא כביכול מטיבה איתי ופוגעת בזכויות של הילדים שלי ויוצרת להם כאבי ראש, אז אני אומר, דבר ראשון, לפני הכול, חוסך את זה לילדים".
הרעיון הוא שבבגרותם יוכלו ההורים לספר להם לא רק שהם אזרחים אמריקאים ושמגיעות עם זה חובות, אלא שגם הצטבר עבורם סכום כסף לאורך השנים. החריג מבחינתו הוא השנה הראשונה, שבה אפשר להשתמש בהטבה כדי לכסות את עלויות הנסיעה והבירוקרטיה הכרוכות בהוצאת האזרחות.
וגם אם הילדים יגדלו ויחליטו שהעסקה כבר לא משתלמת להם, האזרחות אינה בהכרח חתונה קתולית. אפשר לוותר עליה. מאפריל 2026 ירדה האגרה על ויתור על אזרחות אמריקאית ל-650 דולר, לעומת כמעט 2,500 דולר קודם לכן. הוא הזכיר גם את פעילותם של ארגונים המייצגים "אמריקאים בטעות", אנשים שקיבלו אזרחות מכוח לידה או הורות אך אינם רואים עצמם קשורים בפועל לארה"ב ומבקשים להשתחרר מהחובות הנלוות לה.
החובות האלה חריגות במיוחד משום שארה"ב קושרת את מערכת המס שלה לאזרחות ולא רק למקום המגורים. לפי רבינוביץ', ארה"ב ואריתריאה הן המדינות היחידות שעושות זאת באופן הזה. המשמעות היא שגם אזרח שחי בישראל במשך שנים עשוי להידרש לדווח לרשויות המס האמריקאיות, גם כאשר בסופו של דבר אינו חייב שם מס בפועל.
רבינוביץ' תיאר זאת כחלק מהתפיסה האמריקאית הרחבה יותר: האזרח נשאר אמריקאי גם כשהוא חי בצרפת או בישראל. לדבריו, "הוא תמיד זוכר שיש לו מושבת אם ששלחה אותו", ולכן מבחינת ארה"ב הקשר אינו מסתיים ברגע שהוא עובר לגור בצד השני של העולם.
ובכל זאת, השורה התחתונה של רבינוביץ' נשארה חיובית. "אני חושב שבסוף זו לא שאלה רק מספרית, או כמה דולרים אתה מקבל או לא. אני ציוני גדול, אבל אני גם יהודי. ליהודי יש טיפה תודעה היסטורית וזיכרון היסטורי, ואני מנסה לחשוב האם הסבים והסבתות שלי היו שמחים שתהיה להם אזרחות אמריקאית בכל מיני שלבים של ההיסטוריה. ואני מסתכל 80 או 90 שנה אחורה, וגם 90 שנה קדימה".
"זו לא שאלה של נאמנות, זו פשוט תעודת ביטוח. זו עדיין האימפריה הכי חזקה בעולם, ויכולות להיות סיטואציות שבהן נידרש לה, אם זה טיפול מיוחד, לימודים או הסתבכות דיפלומטית כזאת או אחרת. להיות אזרח של עוד אימפריה זה דבר שלא מזיק, והמון אנשים בעולם ישלמו על זה את כל חסכונותיהם. זה לא צריך לבוא על חשבון הציונות שלכם ולא על חשבון השירות הצבאי. לעשות את זה מהצד, כעוד תעודת ביטוח קטנה, נראה לי שזה שווה את המחיר".
התרעות פיקוד העורף