מיקום הקבע של הכנס הוא בוושינגטון, אולם אחת לשנתיים הוא נודד לאחת מבירות העולם. ל"מעריב" נודע כי לנציגות הפיננסית הישראלית יהיה השנה מקום בולט.
מנהלי הבנקים הכינו מצגות הכוללות תיאור של הכלכלה הישראלית ונתונים חיוביים לגבי המשק. אלה כוללים, בין השאר, את נתוני הצמיחה, יצוא ענף ההייטק, שיעורי האבטלה הנמוכים ויתרות מטבע החוץ העצומות.
בנוסף, ראשי הבנקים ינצלו את ההזדמנות לפגישות עם עמיתים מארה"ב ומאירופה כדי לתחזק את הסכמי האשראי, ובמידת הצורך לעדכן אותם.
אלא שעם כל הכבוד לישראל, במהלך הכנס יתקיימו פאנלים הנוגעים לכלל מדינות העולם, ובראשן ארה"ב. בראש סדר היום יעמדו המתיחות מול איראן, החות'ים וערב הסעודית והשפעתה על מחירי הנפט והאינפלציה. דיונים נרחבים יוקדשו לסוגיית ה-AI והשפעתה על הביקוש לאנרגיה.
מה שיושפע במישרין מהתובנות בתחומים אלה הוא מדיניות הריבית בארה"ב, הנגזרת בין השאר מהתשואות על אגרות החוב ארוכות הטווח בארה"ב, שמתקרבות לרמה של 5.5% לשנה. והריבית בארה"ב, תשפיע מן הסתם גם על גובהה בשאר המדינות, כולל ישראל.
לכן, סביר כי גם בעקבות כנס זה תגדל ההסתברות שבהחלטת הריבית הקרובה ב-21 באוקטובר, הריבית תישאר ללא שינוי.