יותר ישראלים משלמים באמצעים דיגיטליים - אך המזומן עדיין כאן

לפי סקירה של בנק ישראל, יותר ויותר ישראלים עושים שימוש בכרטיסי אשראי ואמצעי תשלום מקוונים, אולם השימוש הגובר בדיגיטל לא הביא עדיין לצמצום כמות המזומן במשק שגדל בקצב שנתי ממוצע של כ-2%

אריאל פייגלין צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
תשלום בטלפון
תשלום בטלפון | צילום: אינגאימג'

יותר ויותר ישראלים עושים שימוש בכרטיסי אשראי, ארנקים דיגיטליים ואמצעי תשלום מקוונים, אולם סקירה שפרסם היום בנק ישראל מראה כי השימוש הגובר בדיגיטל לא הביא לצמצום בכמות המזומן במשק. להפך: מחזור המטבע המשיך לגדול, פשוט בקצב איטי יותר מבעבר.

לפי הסקירה, בשנים 2025-2024 סך השטרות והמטבעות שנמצאים בידי הציבור והבנקים (מחזור המטבע) גדל בקצב שנתי ממוצע של כ-2%, לעומת כ-7% בשנה בשנים 2023-2021. כלומר, תשלום בטלפון, העברה מיידית או שימוש בכרטיס אשראי אמנם החליפו אצל רבים את הצורך למשוך מזומן מראש, אבל עדיין, לפי בנק ישראל, המעבר הזה לא מחק את התפקיד של המזומן.

הסיבה היא שמזומן ממלא צורך אחר. הוא פשוט לשימוש, מיידי, לא דורש חשבון פעיל באפליקציה, סוללה בטלפון או חיבור לרשת. עבור עסקים קטנים, הוא גם מאפשר לקבל תשלום סופי במקום, בלי תלות במערכות סליקה או בזמני העברה. עבור משקי בית, הוא נתפס לא פעם כאמצעי גיבוי, כסף שאפשר להחזיק בצד ולהשתמש בו גם כשמערכות אחרות אינן זמינות.

בבנק ישראל מציינים כי לשמירה על נגישות למזומן יש חשיבות גם בשגרה וגם בחירום. לפי הסקירה, אירועי השנים האחרונות הדגישו את תפקידו של המזומן בהבטחת רציפות כלכלית, בין היתר בתרחישים של תקלות בתשתיות חשמל ותקשורת או מתקפות סייבר.

תגיות:
בנקים בישראל
/
כרטיס אשראי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף