הסעיף הגדול ביותר בסל ההוצאות של משקי הבית היה דיור, שתפס 25% מסך ההוצאה לתצרוכת. אחריו הגיעו תחבורה ותקשורת, עם 18.4%, ומזון, כולל ירקות ופירות, עם 17.9%. כלומר, שלושת הסעיפים המרכזיים לבדם היוו יותר מ-60% מההוצאה החודשית הממוצעת.
בצד ההכנסות, ההכנסה הממוצעת ברוטו של משק בית בישראל עמדה ב-2024 על 27,173 שקל בחודש, עלייה ריאלית של 0.1% בלבד לעומת 2023. ההכנסה נטו, כלומר לאחר ניכוי תשלומי החובה, עמדה על 22,555 שקל בחודש, עלייה ריאלית של 1.3%. בסך הכל, ההוצאה הכספית הממוצעת היוותה 68.1% מההכנסה הכספית נטו של משק הבית.
גם ערך הדירות משקף את הפער. ערך דירה ממוצעת בבעלות בעשירון העליון עמד על כ-4.27 מיליון שקל, לעומת כ-1.54 מיליון שקל בעשירון התחתון. בעשירון השביעי, המייצג את מעמד הביניים הגבוה, ערך הדירה הממוצע עמד על כ-2.8 מיליון שקל.
עבודה נותרה מקור ההכנסה המרכזי של משקי הבית בישראל, והיוותה 76.6% מההכנסה. קצבאות ותמיכות היוו 14.8%, והיתרה הגיעה מהון, פנסיות וקופות גמל. עם זאת, הרכב ההכנסה משתנה מאוד בין העשירונים: בעשירון התחתון עבודה היוותה 60.9% בלבד מההכנסה, בעוד קצבאות ותמיכות היוו 37.6%. בעשירון העליון עבודה היוותה 81% מההכנסה, וקצבאות ותמיכות 7% בלבד.
פערי ההכנסה ניכרים גם בחלוקת ההכנסה נטו. בחלוקה שוויונית כל עשירון היה מחזיק ב-10% מסך ההכנסות, אך בפועל העשירון העליון החזיק ב-22.4% מסך ההכנסה הכספית נטו, בעוד העשירון התחתון החזיק ב-2.8% בלבד. מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות ירד ל-0.333, לעומת 0.349 בשנה הקודמת, אך הפערים בין הקבוצות נותרו משמעותיים.
התרעות פיקוד העורף