על פי הנתונים, הבורסה יורדת כאשר הציפיות הן לאי־הכרעה, אולם בשנה שלאחר הבחירות נוטה הבורסה להציג ביצועים חזקים, אם כי יש להביא בחשבון שבתקופות אלה נרשמות עליות גם בשווקים בעולם.
כאשר הסקרים טרם הבחירות הצביעו על היעדר הכרעה ברורה, ניכרה חולשה יחסית בשוק ההון המקומי. עובדה זו מסבירה את הירידות בבורסה, שכאמור נרשמו כבר מתחילת אוקטובר. הבחירות לכנסת מתקיימות בתקופה המאופיינת באי־ודאות פוליטית, ביטחונית וכלכלית. ייתכן שהמשקיעים כבר מתמחרים אפשרות של מערכת בחירות שלא תוביל להכרעה ברורה ולהקמת ממשלה יציבה.
עם זאת, מחירי המניות מושפעים משורה ארוכה של גורמים, ובהם הריבית, האינפלציה, הצמיחה, התוצאות העסקיות של החברות, המצב הגיאופוליטי והמגמות בשווקים הגלובליים. לכן לא ניתן לייחס את ביצועי השוק לבחירות בלבד. כך או כך, התמונה מורכבת יותר: מצד אחד, בשנה שלאחר הבחירות הניב מדד ת״א־125 תשואה כוללת ממוצעת של 16.4%. מצד שני, העליות הללו לא התרחשו בחלל ריק, אלא לצד מגמות חיוביות בשווקים הגלובליים.
במקרים שבהם מערכת הבחירות הסתיימה ללא הכרעה, נרשמה חולשה משמעותית בבורסה בחודשים שקדמו לבחירות, אך לאחריהן, כאמור, הפערים מול מערכות בחירות שבהן הושגה הכרעה נסגרו במהירות. כלומר, הסוחרים נוטים לתמחר את החשש מחוסר הכרעה עוד לפני יום הבחירות.
בשנים 2019־2020 התקיימו בישראל שלוש מערכות בחירות בפרק זמן קצר. הנתונים מלמדים כי כאשר גובר החשש לקיפאון פוליטי, הוא מקבל ביטוי בשוק עוד לפני יום הבחירות, אבל כבר לאחר מכן ולאחר חמישה חודשים התשואות היו כמעט זהות.
במילים אחרות, ניסיון העבר מלמד כי השוק נוטה לתמחר מראש את החשש מחוסר הכרעה, ולכן ביום שאחרי הבחירות אין בהכרח הפתעה גדולה עבור המשקיעים, גם כאשר לא מוקמת ממשלה. השווקים לא מחפשים מנצח בבחירות אלא ודאות, והתנהגות הבורסה אינה קשורה בהכרח לזהות המנצח.
לסיכום, השאלה המרכזית ביום שלאחר הבחירות לא תהיה רק מי ניצח, אלא האם תתקבל הכרעה שתאפשר להפחית את אי־הוודאות, לקדם מדיניות כלכלית ברורה ולחזק את אמון המשקיעים. בטווח הארוך, כפי שמלמד ניסיון העבר, יהיו אלה נתוני היסוד של הכלכלה הישראלית, ולא רק תוצאות הבחירות עצמן, שימשיכו לקבוע את כיוון השוק.
התרעות פיקוד העורף