הממצא המרכזי הוא ששוק המניות המקומי לא רק משקף את מצב המשק בזמן אמת, אלא במקרים מסוימים מקדים אותו. כאשר בוחנים את ביצועי המניות ואת צמיחת התוצר באותו רבעון, הקשר ביניהם מוגבל. לעומת זאת, כאשר המניות מקדימות את נתוני התוצר בחצי שנה, הקשר מתחזק באופן ברור.
בתוך שוק המניות, ההבדל בין המדדים משמעותי. לפי מיטב, ת"א-90 מציג מתאם גבוה יותר עם צמיחת התוצר לעומת ת"א-35 בכל טווחי הבדיקה. המתאם הגבוה ביותר התקבל כאשר ת"א-90 מקדים את התוצר בכחצי שנה. בטווחים קצרים יותר או ארוכים יותר, הקשר נחלש.
היתרון של ת"א-90 אינו מקרי. מדד ת"א-35 מורכב מהחברות הגדולות בבורסה, שחלקן מושפעות מאוד מגורמים גלובליים: שערי מטבע, ביקושים בעולם, מחירי סחורות ותנועות הון של משקיעים זרים. במדד נמצאות גם חברות פארמה, כימיקלים, ביטחון וטכנולוגיה, שחלק ניכר מהכנסותיהן מגיע מחו"ל. לכן, ביצועי המדד אינם משקפים בהכרח רק את מצב המשק הישראלי.
ת"א-90, לעומת זאת, כולל שיעור גבוה יותר של חברות בינוניות שחשופות לפעילות המקומית. בין היתר מדובר בחברות נדל"ן ובנייה, קמעונאות, שירותים, תשתיות וחברות פיננסיות קטנות יותר. הרווחיות שלהן תלויה יותר בצריכה הפרטית, בהשקעות, בתנאי האשראי ובשוק העבודה בישראל. אלה גם הגורמים המרכזיים שמניעים את הצמיחה במשק.
במובן הזה, ת"א-90 רגיש יותר לשינויים בציפיות לגבי הכלכלה המקומית. כאשר המשקיעים מעריכים שהפעילות במשק צפויה להיחלש, הדבר עשוי להתבטא קודם במחירי המניות של החברות המקומיות יותר, ורק בהמשך בנתוני התוצר הרשמיים.
הפער הזה קשור גם לאופן שבו מתפרסמים הנתונים. מחירי המניות זמינים בזמן אמת ומשקפים ציפיות לגבי רווחים עתידיים. נתוני התוצר, לעומת זאת, מתפרסמים באיחור ולעיתים מתעדכנים בדיעבד. לכן, שוק המניות יכול לשמש אינדיקטור מוקדם, גם אם לא ודאי, לכיוון הפעילות הכלכלית.
השאלה המרכזית כעת היא מה מאותתת הירידה האחרונה בת"א-90. בשבוע שעבר השלים המדד ירידה של כ-20% מהשיא, התפתחות שעשויה לרמוז על התמתנות בצמיחה ב-2027. זאת בניגוד לתחזיות שמדברות על האצה בפעילות הכלכלית בשנה הקרובה.
עם זאת, גם במיטב מציינים כי לא מדובר באיתות חד-משמעי. הירידה בת"א-90 עשויה לשקף גם את חוסר הוודאות הפוליטית לקראת הבחירות המתקרבות, ולא רק שינוי בציפיות לגבי הפעילות הריאלית. בתקופה שבה פרמיית הסיכון המקומית מושפעת גם מהמצב הפוליטי והביטחוני, קשה להפריד בין החשש מהאטה לבין תמחור של אי ודאות.