רגע לפני הבחירות בישראל: נתונים מדאיגים בנושא החברה החרדית

הטענה המרכזית בדו"ח היא כי ישראל אינה סובלת רק ממגבלת תקציב, אלא מהסטה מתמשכת של משאבים מהשקעות המגדילות צמיחה ופריון אל תמיכות והטבות שאינן מחזקות את כושר הייצור של המשק. לפי מוסד שורש, הוצאות הביטחון אינן מסבירות לבדן את הפער: במשך עשרות שנים ההוצאה האזרחית בישראל, בניכוי ביטחון, הייתה דומה או גבוהה מממוצע ה-OECD.

המשמעות הכלכלית של שינוי סדרי העדיפויות באה לידי ביטוי בפריון. בשנותיה הראשונות הצליחה ישראל לסגור את הפער מול המדינות המפותחות, ואף לעקוף אותן בחלק מהמדדים. ב-1975 היה הפריון הכולל בישראל גבוה ב-9% מממוצע מדינות ה-G7. ב-2023 הוא כבר היה נמוך ממנו ב-15%. גם בפריון העבודה נרשמה תפנית חדה. ב-1972 הייתה ישראל מעל כל מדינות ה-G7 בתמ"ג לשעת עבודה. ב-2024 היא כבר פיגרה אחרי שש משבע המדינות, ובהן גרמניה וארצות הברית.

הדוח מצביע גם על פער פנימי חריף בתוך המשק הישראלי. ענף ההייטק, שמעסיק כ-10% בלבד מהעובדים, מציג פריון עבודה הגבוה ב-22% מממוצע ה-OECD. לעומת זאת, פריון העבודה של יתר 90% מהמועסקים נמוך ב-24% מהממוצע במדינות הארגון.

הפער הזה מתורגם גם לבסיס מס צר. לפי הנתונים שמציג הדוח, 20% בלבד מהעובדים מממנים 93% מהכנסות המדינה ממס הכנסה, בעוד כמחצית מהעובדים אינם מגיעים לרף המס. מצב כזה מגביר את התלות של המדינה בקבוצה מצומצמת יחסית של עובדים בעלי הכנסה גבוהה, ומעלה את רגישות המשק לזעזועים בהייטק, לירידה בהשקעות או ליציאה של עובדים מיומנים לחו"ל.

לצד הקושי להרחיב את בסיס ההון האנושי, מצביע המדריך גם על מגמת יציאה גוברת מישראל: מספר הרופאים הישראלים במדינות OECD, ללא ארצות הברית, ביחס למספר הרופאים בישראל עלה מ־0.7% בשנת 2000 ל־1.9% ב־2023 – כמעט פי שלושה. ב־2024 עזבו את ישראל 35,993 ילידי הארץ, לעומת 13,820 שחזרו – מספר עוזבים הגבוה ב־160% ממספר החוזרים. לפי פרופ' בן־דוד, ככל שבסיס ההון האנושי מצטמצם והנטל על מי שנותרים גדל, התהליך עלול להזין ולהאיץ את עצמו.

"הבחירות הקרובות יקבעו מי ימשול בישראל, אבל השאלה העמוקה יותר היא באיזו מדינה תמשול הממשלה בעוד דור" אומר פרופ' בן דוד. "זו אינה שאלה של ימין או שמאל, אלא של סדרי העדיפויות שיקבעו את עתידה של המדינה. האיום הכלכלי־חברתי אינו אוסף של בעיות נפרדות – אלה תהליכים המזינים זה את זה ומאיימים על יכולתה של ישראל להישאר מדינה מפותחת. החלון לשינוי עדיין פתוח – אבל הוא הולך ונסגר."