לדברי פנינג, קרוב לשלושה אחוזים מעליית המחירים נצברו בשבעת החודשים האחרונים. המשמעות היא שהמשך עליות בחמשת החודשים הבאים עלול להביא את האינפלציה השנתית לרמות בעייתיות. עם זאת, בהמשך עשויה אותה התפתחות לפעול בכיוון ההפוך. "ברגע שאותם שבעה מדדים יתחילו לצאת מהחישוב השנתי, ייתכן מאוד שנראה ירידה מהירה לכיוון יעד ה-2% של הפד", אומר פנינג. להערכתו, ירידה כזו אפשרית גם בתרחיש שבו מחיר הנפט נשאר בסביבת 100 דולר לחבית ומחיר הסולר מעל שישה דולר לגלון.
השפעת האנרגיה ניכרת גם מעבר לסעיפי הדלק הישירים. פנינג מציין כי מחירי הסולר הגבוהים משפיעים על מחירי המוצרים הסחירים. בשירותים, התייקרות הדלק הסילוני מתגלגלת למחירי הטיסות. סעיף התחבורה עלה במהלך ספטמבר ב-0.6%. עם זאת, הוא מדגיש כי העלייה החודשית של 0.3% במדד הליבה אינה חריגה כשלעצמה בראייה היסטורית.
בישראל, התחזית של מזרחי טפחות שונה: פנינג צופה ירידה של 0.3% במדד הקרוב. לדבריו, הפער מול ארה"ב נובע בין היתר מירידה עונתית במחירי הטיסות, שהשפעתה בישראל חריגה ביחס לעולם, וכן מתזמון השינויים במחירי הדלק וממדיניות הממשלה. הפחתת הבלו צפויה לגרוע כ-0.15 נקודת אחוז מהמדד המקומי.
אלא שההחלטה בישראל תלויה גם במה שקורה בארה"ב. פנינג מציין כי פער הריביות כבר משפיע על המסחר למרות הירידה החודשית הצפויה, פנינג מעריך כי האינפלציה השנתית בישראל תעלה לכ-1.8%. לכאורה, קצב כזה אמור לאפשר לבנק ישראל להמשיך להפחית את הריבית, אך לדבריו, פער הריביות מול ארה"ב כבר משפיע על שוק המט"ח. לכן, הוא מסכם, התמחור בשוק הבין-בנקאי כמעט שאינו משקף עוד ציפייה להורדת ריבית, ולעיתים אף מגלם הסתברות של אחוזים בודדים להעלאה קלה.
התרעות פיקוד העורף