לפי נתוני Capital Group שמציג לומר, מאז 1950 הניב מדד S&P 500 תשואה ממוצעת של 15.4% ב-12 החודשים שלאחר בחירות האמצע. בכל 19 מערכות הבחירות שנכללו במדגם נרשמה תשואה חיובית בתום התקופה.
"עם זאת, הנתון אינו מוכיח שהבחירות גרמו לעליות. גם הריבית, האינפלציה ורווחי החברות השפיעו על השווקים, והתשואות ההיסטוריות אינן מבטיחות תוצאה דומה", הוא מדגיש.
גם מדיניות שתיתפס כתומכת בעסקים אינה מבטיחה עליות במניות. הרכב הקונגרס ישפיע על יכולתו של הממשל לקדם חקיקה, אך לצד ההשפעה על רווחי החברות יש להביא בחשבון את הגירעון ואת עלות גיוס החוב. צעדים שיקלו על החברות מצד אחד עלולים לייקר את המימון שלהן מצד אחר.
"אם המדיניות תרחיב את הגירעון ותדחוף את תשואות האג"ח כלפי מעלה, שיעור ההיוון של רווחי החברות עשוי לעלות ולפגוע בשוויין, במיוחד במניות צמיחה וטכנולוגיה", אומר לומר. "מנגד, עליית תשואות שנובעת מצמיחה חזקה עשויה להתלוות דווקא לשיפור ברווחיות".
לבאוגוסט העריכו בג'יי פי מורגן שניצחון האופוזיציה עשוי להוביל להתחזקות השקל ב-2%-3%, בעוד שניצחון נוסף של נתניהו עלול להביא להיחלשותו בכ-3%. באותו מועד, תמחור האופציות בשוק המט"ח הצביע על תנועה מתונה יותר, של כ-1% סביב הבחירות. "מדובר בהערכה מאוגוסט, ולא במדידה עדכנית של הסיכון" מסייג לומר. "וחשוב להדגיש ששער החליפין מושפע גם מפערי ריביות, מזרימות הון ומההתפתחויות בעולם. לא כל שינוי בשקל לאחר הבחירות יהיה בהכרח תוצאה שלהן".
לכן, לומר מפנה את תשומת הלב למדיניות שתבוא לאחר ההצבעה. "המבחן הכלכלי של הממשלה הבאה יהיה יכולתה להציג תקציב אמין, לממן את צורכי הביטחון ולשמור על מסלול חוב סביר. מדיניות שתפחית את פרמיית הסיכון של ישראל עשויה לתמוך בשקל ובמחירי האג"ח הממשלתיות".
אלא ששיפור באמון בכלכלה הישראלית אינו משפיע באופן אחיד על החברות ועל החוסכים. ירידה בפרמיית הסיכון עשויה לסייע לחברות התלויות במימון מקומי. במקביל, שקל חזק עלול להכביד על יצואניות שהכנסותיהן דולריות והוצאותיהן מקומיות, וגם לצמצם את התשואה השקלית של השקעות בחו"ל. "גם משקיעים המחזיקים נכסים דולריים ללא גידור עלולים לראות חלק מהרווחים מתקזז", אומר לומר.
כדי להמחיש את ההשפעה על החיסכון, הוא מציג דוגמה של מיליון שקל בחשיפה מנייתית לא מגודרת לארצות הברית. "אם המניות האמריקאיות יעלו ב־10%, אך שווי הדולר בשקלים יירד ב־3%, התשואה השקלית תהיה כ־6.7%. כלומר, רווח של 67 אלף שקל במקום 100 אלף שקל אילו שער החליפין נותר ללא שינוי".
שער המטבע יכול גם לרכך הפסדים. "אם המניות יירדו ב־10%, אך הדולר יתחזק ב־3%, ההפסד השקלי יהיה כ־73 אלף שקל, לעומת 100 אלף שקל ללא שינוי במטבע. ובתרחיש של עלייה של 10% במניות לצד ירידה של 8% בדולר, הרווח יצטמצם לכ־12 אלף שקל בלבד. אלה חישובי המחשה, לפני מסים ועלויות, ולא תחזיות".
המשמעות היא שאירוע חיובי לכלכלה הישראלית עשוי לצמצם את התשואה מהשקעות בחו"ל, בעוד שאירוע שלילי שיחליש את השקל עשוי לרכך הפסדים בנכסים דולריים. זה לא אומר שיש להעדיף שקל חלש, אלא שתוצאה חיובית למשק אינה בהכרח תוצאה חיובית לכל רכיב בתיק ההשקעות.
"משפחה שהכנסתה בשקלים, מחזיקה דירה בישראל ומשקיעה גם בשוק המקומי כבר חשופה לכלכלה הישראלית. מנגד, גם פיזור בין כמה מוצרי חיסכון אינו מבטיח פיזור אמיתי אם כולם מחזיקים באותן מניות אמריקאיות גדולות".
"לכן", הוא מסכם, "לפני שמשנים חשיפה בעקבות סקרי בחירות, חשוב להבין כיצד תיק ההשקעות כולו מושפע משינויים במניות, בריבית ובמטבע, והאם הוא מתאים לצורכי המשפחה ולטווח ההשקעה".
התרעות פיקוד העורף