עיקר המצוקה שעליה מדברים הסוחרים הוא היעדר הקונים. החנויות פתוחות, הסחורה מוכנה, אבל לדבריהם המבקרים אינם מגיעים בכמות שמאפשרת להתפרנס. בימי שישי יש תנועה בשוק, אך הסוחרים מדגישים שהיא אינה מספיקה כדי להחזיק את העסקים לאורך השבוע. גם המבקרים שמגיעים בשבתות, לדבריהם, אינם מפצים על ימי החול החלשים מאוד.
סוחר ותיק נוסף, שגם הוא ביקש שלא לפרסם את שמו, אומר כי תיירות הפנים ותיירות החוץ טרם התאוששו. כשנשאל אם גם ישראלים אינם מגיעים, הוא משיב: "באים, אבל בודדים. בודדים. עדיין לא חזרו".
"עושים עלינו כמו חרם"
לצד הקשיים הכלכליים והביטחוניים, הוא מתאר תחושה שבעלי העסקים הערבים בעיר משלמים מחיר על אירועים שאינם קשורים אליהם. לדבריו, בתגובות ברשת הוא נתקל באמירות של אנשים שלא יבואו לעיר העתיקה ולא יפרנסו את עסקיה. "מה אנחנו שייכים לשביעי לאוקטובר", הוא שואל. "אז הם עושים עלינו כמו חרם. למה? מה אנחנו אשמים?".
לדבריו, ההימנעות של חלק מהמבקרים קשורה גם למתיחות מאז אירועי שומר החומות ולטבח 7 באוקטובר. מבחינתו, התחושה הזאת מצטרפת למציאות יומיומית של המתנה לקונים שאינם מגיעים. "מתייאשים פה, אנשים מתייאשים", הוא אומר. "היה לי קשה גם לבוא למסעדה שלי, אין עבודה ואין אנשים. ועברנו תקופה קשה מאז הקורונה, אחר כך שומר חומות, אחר כך מלחמות".
הוא מספר כי המשבר כבר הוביל לצמצום עובדים בעסק המשפחתי. לדבריו, יש בעלי עסקים שסוגרים או עוברים למקומות אחרים, ובימים חלשים הסוחרים נותרים ללא מעש: "מתייאשים, יושבים, כל אחד מסתכל על השני".
הסוחר הראשון מתאר כיצד מיעוט הקונים מקצר גם את יום העבודה. "פעם היינו סוגרים בשש, אבל היום, מהשעמום, אני בשלוש, מתקפל הביתה". הסוחר נוסף מספר כי יש עסקים שנסגרים כבר בשעות הצהריים, לאחר שעות של המתנה ללקוחות.
"השוק מתפורר"
לצד היעדר הקונים, הסוחרים מצביעים על מצב התשתיות והתחזוקה. במכתב מפורטים גגוני הצללה פגומים, חדירת מי גשמים, תעלות ניקוז לקויות, מפגעי ריח, מחסור בפחי אשפה וניקיון שאינו מספק.
"השוק מתפורר", אומר אחד הסוחרים. "בקיץ זה חממה", בחורף, לדבריו, מים חודרים דרך הגגונים. הוא מספר כי הריח העולה מתעלות הניקוז מאלץ סוחרים לכסות את הפתחים באמצעים מאולתרים. סוחר נוסף מתלונן גם על ליקויי ריצוף שלטענתו אינם מטופלים. בעיה נוספת היא החניה. אחד הסוחרים מתאר מקומות הנתפסים במשך שעות בידי בעלי עסקים, לצד הצבת כיסאות, עגלות וחפצים אחרים לשמירת מקומות. בעניין הזה הוא מפנה ביקורת גם פנימה: "אנחנו אשמים בהרבה דברים", הוא אומר. לדבריו, על הסוחרים להחנות רחוק יותר ולפנות את החניות הסמוכות ללקוחות.
במקביל, הוא טוען שהעירייה אינה אוכפת את הסדר כנדרש. "אין משילות בעיר הזו", הוא אומר, ומתלונן על תנועת אופנועים, קטנועים ואופניים חשמליים ועל נוכחות בלתי מספקת של פקחים.
לקראת הפגישה הצפויה עם ראש העיר, הסוחרים מבקשים לקדם תוכנית חירום לצד מהלך ארוך טווח להחזרת המבקרים. בהצעה שגיבשו נדרשים שיקום גגוני ההצללה, טיפול בחדירת מים ובניקוז, שיפור הניקיון והוספת פחים. במישור הכלכלי הם מבקשים לבחון הקפאה או הפחתה של ארנונה ואגרות, פריסת חובות והקפאת ריביות וקנסות, לצד פנייה לממשלה לקידום סיוע ייעודי. אחד הסוחרים אומר כי פרסום של עסק בודד אינו יכול להחליף מאמץ להבאת מבקרים לעיר כולה. מבחינתו, קודם צריך לתת לציבור סיבה להגיע לעכו, ורק לאחר מכן יוכלו בעלי העסקים למשוך את המבקרים אליהם.
בהתאם לכך, ההצעה כוללת שוק לילה שבועי, אירועי אוכל ותרבות, מופעי רחוב, פעילויות לילדים וקמפיין שיווק ארצי. עוד מוצעים שילוב השוק במסלולי קבוצות המבקרות בעיר ושיתופי פעולה עם בתי המלון. "אנו איננו מבקשים סיוע בלבד - אנו מבקשים שותפות אמיתית", נכתב במכתב. הסוחרים מציעים להקים ועדת היגוי קבועה בראשות ראש העיר ובהשתתפות נציגיהם, גורמי התיירות והגופים העוסקים בפיתוח העיר העתיקה. הם דורשים להציג תוכנית חירום בתוך 30 יום ותוכנית אסטרטגית בתוך 60 יום, ולפרסם דוחות התקדמות מדי שלושה חודשים.
גם לעצמם הם מייעדים אחריות: קידום שעות פתיחה אחידות ככל האפשר, שיפור חזות החנויות, הצגת מחירים ברורה והשתתפות באירועים משותפים. כעת הם מבקשים שההצעות יהפכו לתוכנית מתוקצבת ולפעולות בשטח.
מעיריית עכו נמסר בתגובה: "עיריית עכו רואה בשוק ובעיר העתיקה מוקד מרכזי של מסחר, תיירות ותרבות, ופועלת באופן שוטף לשיפור התנאים בו, לחיזוק העסקים המקומיים ולהגדלת מספר המבקרים. העירייה קשובה לצורכי הסוחרים ומייחסת חשיבות רבה לשמירה על פרנסתם ולפיתוח הפעילות הכלכלית בעיר העתיקה. העירייה משקיעה משאבים רבים בניקיון השוק וסמטאות העיר העתיקה, תוך הפעלת מערך ניקיון ותחזוקה שוטף. במקביל, הפיקוח והשיטור העירוני פועלים באופן רציף, בשיתוף משטרת ישראל, לשמירה על הסדר הציבורי, להגברת תחושת הביטחון ולביצוע פעולות אכיפה בהתאם לסמכויותיהם.
באשר לסוגיית החניה, סביב העיר העתיקה פועלים חניונים המשרתים את התושבים והמבקרים. חשוב לזכור כי מדובר במתחם תיירותי בעל מאפיינים ייחודיים, שבו לא ניתן לאפשר גישה וחניה של כלי רכב בכל סמטה ורחוב. לצד זאת, העירייה מפעילה הסדרי חניה ייעודיים לתושבי העיר העתיקה במטרה להקל על מצוקת החניה באזור.
במישור התיירותי והכלכלי, העירייה פועלת באמצעות משאביה ובסיוע גורמי ממשלה לקידום אירועים ויוזמות שנועדו למשוך מבקרים, לעודד את המסחר ולחזק את העסקים המקומיים. רק בחול המועד סוכות האחרון התקיים בעיר העתיקה פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר, שמשך עשרות אלפי מבקרים ותושבים ותרם לתנועת הקונים ולעסקים באזור. בנוסף, קיימה העירייה שוק איכרים שמשך אף הוא מבקרים רבים לעיר העתיקה ואף החזרנו לעיר העתיקה את פסטיבל ערבסק שנערך בסוף חודש אוגוסט האחרון.
העירייה מודעת לאתגרים העומדים בפני הסוחרים ואינה מתעלמת מהם. במסגרת זו צפויה להתקיים פגישה בין ראש העיר, אוהד שגב לבין נציגי הסוחרים, במטרה לשמוע את צורכיהם, לבחון פתרונות מעשיים ולגבש צעדים נוספים לחיזוק השוק והפעילות המסחרית בו.
עיריית עכו תמשיך לפעול לשיפור המרחב הציבורי, לחיזוק התיירות והמסחר וליצירת סביבה נקייה, בטוחה ומזמינה לתושבים, לסוחרים ולמבקרים כאחד".
התרעות פיקוד העורף