בפסיכולוגיה של ההשקעות קוראים לזה "הטיית העלות השקועה". הממשלות של בריטניה וצרפת שרפו הון עתק על פרויקט מטוס ה"קונקורד" המושתת על ההטיה הזו בדיוק הן המשיכו להזרים מיליארדים רק כי "חבל על מה שכבר הושקע", עד שהבינו מאוחר מדי את גודל הטעות. בשוק ההון, הנגזרת של התופעה הזו היא המשפט ההרסני ביותר שמשקיע יכול להגיד: "אני לא מוכר את המניה הזו עד שהיא חוזרת לקרן".
תופעה שכיחה נוספת שסטפק מצביע עליה היא האשליה של מניות שנפלו ב-90%. מניה שירדה מ-10 דולרים לדולר אחד נראית פתאום כמו "מציאה" מטורפת. אלא שמשקיעים רבים שוכחים שמניית דולר אחד יכולה לרדת עוד 100%, עד לאפס. האמת הפשוטה היא שהבורסה לא יודעת באיזה מחיר קניתם, ולא אכפת לה כמה כסף הפסדתם בעבר. בכל בוקר שבו אתם ממשיכים להחזיק במניה, אתם למעשה מקבלים החלטה חדשה לקנות אותה מחדש.