אהרונוביץ' התייחס גם לאפשרות לבטל את שטר ה-200 שקל, כחלק מצמצום השימוש במזומן. "ראינו מה קרה עם ראש עיריית כפר סבא" הוא רמז לפרשת השחיתות שנחשפה, במסגרת התגלו סכומי מזומן אדירים בביתו של ראש העיר. חשוב להדגיש כי מדובר בעמדות שהציג בכנס, ולא בהחלטות שהתקבלו. גם העלאת המע"מ הוצגה כסיכון בהיעדר חלופות תקציביות, ולא כצעד רשמי שעליו הוחלט ברשות המסים.
"אם לא נחשוב על פתרונות נהיה מול שוקת שבורה ואז יצטרכו להעלות את המע"מ באחוז ועוד אחוז מס שולי", הזהיר. לדבריו, רשות המסים מגבשת עם אגף התקציבים והכלכלן הראשי במשרד האוצר הצעות מיסוי לקראת תקציב 2027, בניסיון למצוא מקורות הכנסה שיכבידו פחות על הציבור ויפגעו פחות בצמיחה.
ברקע הדברים עומדת הערכתו כי השנים 2027 ו-2028 יהיו קשות מבחינה תקציבית, בשל הוצאות הביטחון הגבוהות ובהיעדר צפי לצמיחה יוצאת דופן. אהרונוביץ' אמר כי הכוונה היא להניח בפני שר האוצר והממשלה הבאים שורה של חלופות, כדי לצמצם את הצורך בהעלאות מסים רחבות, בקיצוצים רוחביים ובפגיעה נוספת בתנאי העובדים במגזר הציבורי.
אחת האפשרויות שבהן הביע תמיכה היא החזרת מס רכוש, שביטולו בתחילת שנות ה-2000 היה לדבריו עוול. לצד זאת העלה אפשרות להגדיל מ-6% ל-8% את שיעור חלוקת הרווחים במסגרת חוק הרווחים הכלואים, אם צורכי התקציב יחייבו זאת. "אם אין ברירה, אם המדינה צריכה כסף, מה נעשה? במקום לחלק 6% לחלק 8%", אמר.
גינדי חלק על הדרך שבה מבקשת המדינה להגדיל את הכנסותיה, וקרא להפחית את המיסוי על עבודה ולמסות הכנסות מהון מהשקל הראשון, לרבות הכנסות משכר דירה. הוא הביע תמיכה גם במיסוי שירותים דיגיטליים זרים, ובהם נטפליקס, כדי להשוות את תנאי המיסוי לאלה של החברות המקומיות.
לצד זאת טען נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי כי הפחתת הבירוקרטיה יכולה לעודד פעילות כלכלית ולהגדיל את הכנסות המדינה. לדבריו, הרגולציה המכבידה על עסקים מגדילה גם את יוקר המחיה, ויש לבחון את הקלתה כחלק מההתמודדות עם צורכי התקציב.
בעניין חוק הרווחים הכלואים טען גינדי כי המתווה פוגע ביכולת החברות להשקיע. אהרונוביץ' השיב כי מוקדם לקבוע את השפעת החוק על הצמיחה, וחזר על הכוונה לבחון את תוצאותיו ב-2027 ולשקול התאמות. עם זאת, העריך כי ביטולו יהיה קשה משום שיחייב מקור הכנסה חלופי.
"צריך להביא כמה עשרות מיליארדים, להביא מסים חכמים. אף אחד לא אוהב מסים, אבל יש דברים שפחות פוגעים בצמיחה", סיכם אהרונוביץ'. לדבריו, ההצעות נועדו לצמצם את הצורך בקיצוצים נוספים ובפגיעה בתנאי העובדים במגזר הציבורי: "יגידו עוד פעם הקפאת שכר כמו שיש כרגע, ניקח דמי הבראה. לא רוצים להיות שם". הוא הוסיף כי ההצעות יפורסמו לקבלת תגובות ויונחו בפני הממשלה ושר האוצר הבאים.
מטעם בנק ישראל נמסר: "בנק ישראל מוצא לנכון להביא לידיעת הציבור כי הסמכות לביטול שטרות על פי חוק הינה של נגיד בנק ישראל. עד כה לא הוצג לנגיד ביסוס מקצועי המצדיק ביטול שטר כזה או אחר. באף מדינה בעולם לא בוטל המזומן באופן גורף. לכן, אין בכוונת נגיד בנק ישראל להפעיל את סמכותו ולפעול לביטול שטר כלשהו או לשינוי תמהיל השטרות שבמחזור".
התרעות פיקוד העורף