נקודת המוצא היא כמובן להניח שהמצב יהיה דומה ליום הבחירות הקודם, שבו לפי נתוני שב"א הוציאו הישראלים 1.346 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי מהשעות 7:00 עד 22:00. אלא שמאז נובמבר 2022 חלפו לא מעט מים בירדן, המחירים עלו וגם האוכלוסיה גדלה, ולכן כדי להעריך כיצד עשוי להיראות אותו יום השנה צריך לבדוק קודם בכמה גדלו ההוצאות השוטפות.
לפי נתונים שמסרה שב"א, ממוצע ההוצאות היומי בספטמבר 2022 עמד על 1.259 מיליארד שקל, לעומת 1.747 מיליארד שקל בספטמבר השנה. מדובר בעלייה של כ-38.8%. בהנחה שההוצאות ביום הבחירות גדלו בשיעור דומה, אנחנו מקבלים סכום של כ-1.868 מיליארד שקל - תוספת של כ-522 מיליון שקל.
לכן חזרנו על החישוב עם נתוני אוגוסט, והתוצאה כמעט לא השתנתה. ממוצע ההוצאות היומי עלה מ-1.257 מיליארד שקל באוגוסט 2022 ל-1.746 מיליארד שקל באוגוסט השנה, גידול של כ-38.9%. לפי יחס זה, ההוצאות ביום הבחירות עשויות להגיע לכ-1.87 מיליארד שקל - הפער בין שני החישובים הוא פחות משני מיליון שקל, ואת שניהם ניתן לעגל בלב שקט ל-1.9 מיליארד שקל.
מדובר בכמאה מיליון שקל יותר מממוצע ההוצאות היומי בספטמבר, למרות שיום הבחירות הוא יום שבתון, שבו היינו מצפים לפעילות עסקית מצומצמת מכיוון שחלק מהעסקים סגורים. אלא שיום הבוחר הפך גם ליום של מבצעים מיוחדים, והישראלים מנצלים את החופש לקניות ולבילויים. גם הקרבה של יום הבחירות הנוכחי והקודם לחגי הקניות של נובמבר מאפשרת לרשתות להקדים ולהרחיב את המבצעים, ולחבר בין יום השבתון לעונת הקניות העולמית.
לדבריה, גם לקראת הבחירות הקרובות נערכת פעילות מסחרית מיוחדת. "מהפרסומים השונים שכבר ראינו, עולה שגם בבחירות בשבוע הבא מתכוונות רשתות קמעונאיות בענפים שונים לצאת במבצעים מיוחדים ביום הזה. לצד זאת, גם הקניונים והמרכזים המסחריים מתייחסים ליום הבחירות בצורה מיוחדת על מנת למשוך אליהם את הציבור הישראלי".
הראל מדגישה כי זו הערכה המבוססת על דפוסי הצריכה במערכות הבחירות הקודמות ועל רמת ההוצאות במשק כיום, ולא תחזית סטטיסטית. ההוצאה בפועל, לדבריה, תושפע ממזג האוויר, מהיקף פתיחת בתי העסק, מעומק המבצעים וממצב הרוח הצרכני.
לדברי הראל, בבחירות קודמות בלטו במיוחד ענפי האופנה, החשמל והאלקטרוניקה, המסעדות והתיירות. בבחירות 2021, למשל, נרשמה עלייה של כ-72% במחזור ענף האופנה ושל כ-38% במסעדות ובבתי הקפה לעומת יום עסקים רגיל.
לצד ההערכות להיקף הקניות, הראל מציעה לבחון גם את התמורה שהצרכנים יקבלו: "מבחן התוצאה הוא לא רק כמה הישראלים יוציאו ביום הבחירות, אלא כמה ערך הם יקבלו על כל שקל שהם מוציאים". יום השבתון והמבצעים עשויים לרכז הוצאות גדולות ביום אחד, אך מבחינת משקי הבית, גובה ההנחה והתאמת הרכישה לצורך הם שיקבעו אם ההוצאה גם השתלמה.
התרעות פיקוד העורף