לפי אומדן של התאחדות התעשיינים שמביאה עו"ד דפנה שמואלביץ, מייסדת משרד המתמחה בדיני עבודה ומייצג מעסיקים גדולים במשק, עלות שכר השבתון מסתכמת בכ-2.68 מיליארד שקל. החישוב מבוסס על נתוני התעסוקה והשכר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: כ-2.5 מיליון עובדים במגזר העסקי, שעלות שכרם ביום השבתון נאמדת בכ-1.82 מיליארד שקל, ועוד כ-1.5 מיליון עובדים במגזר הציבורי, בעלות של כ-860 מיליון שקל.
זוהי כמובן רק עלות יום השבתון. בשביל לחשב את העלות הכוללת של יום הבחירות עצמו צריך לקחת בחשבון גם את הוצאות הפעלת מערכת הבחירות, ובהן פעילות ועדת הבחירות ותשלומים לעובדים ולנותני שירותים, וכמובן את מימון המפלגות והקמפיינים. בסך הכל, העלות של הבחירות מגיעה לכ-3.5-4 מיליארד – רובם בגין יום השבתון.
אבל האם יום שבתון מלא הוא הדרך היחידה לאפשר לציבור להצביע? "שיטת הבחירות בישראל היא חריגה, מיושנת, מכבידה מבחינת עלויות ומקשה על מימוש הזכות לבחור", אומרת שמואלביץ. לדבריה, במרבית מדינות ה-OECD הבחירות מתקיימות במהלך סוף השבוע, כך שאין צורך להשבית יום עבודה שלם כדי לאפשר לציבור להגיע לקלפיות. "בשבע מדינות בלבד, בהן הבחירות נערכות באמצע השבוע, הבוחר לא מחויב להתייצב בקלפי ויכול להצביע בדרך אלטרנטיבית: בהצבעה מוקדמת, בהצבעה באמצעות מעטפה בדואר, או באמצעות מינוי מיופה כוח שיצביע בשמו", היא מציינת.
הבדלים קיימים גם בהיקף ההיעדרות שהמעסיק נדרש לאפשר. "במדינות אחרות הבוחר לא זכאי להיעדר מהעבודה אם יום העבודה מאפשר לו הצבעה לפני תחילת המשמרת או אחריה", מסבירה שמואלביץ. "במדינות מסוימות, המעסיק מחויב לתת לעובד שעתיים הפסקה בלבד לצורך הצבעה". לדבריה, בחלק מהמדינות ההיעדרות היא בתשלום ובאחרות על חשבון העובד, ויש גם הסדרים המאפשרים למעסיק לדרוש אסמכתה על ההצבעה.
מנגד, בחלק מהמדינות ההשתתפות בבחירות אינה רק זכות אלא חובה. שמואלביץ מציינת כי הפרתה עשויה לגרור סנקציות כספיות, ובמקרים של הימנעות חוזרת מהצבעה גם סנקציות נוספות. ההסדרים האלה משקפים גישות שונות לקשר בין הזכות לבחור, חובת ההשתתפות והזכאות להיעדר מהעבודה. אז מדוע בישראל לא משנים את ההסדר? "במילים פשוטות, המחוקק הנוכחי לא מעוניין בשינוי השיטה". לדבריה, בשנת 2023 הוגשו שתי הצעות חוק פרטיות שנועדו לצמצם את הסדר השבתון, אך הן לא התקבלו.
אחת ההצעות ביקשה להתנות את התשלום עבור יום השבתון בהצגת אישור מוועדת הקלפי על השתתפות העובד בבחירות. במצב הקיים, הזכאות לשכר אינה מותנית בהצבעה בפועל. ההצעה השנייה ביקשה להתחיל את הליך הבחירות בשעה 13:00 ולסיימו ב-23:00, כדי לאפשר קיום יום לימודים ומחצית יום עבודה.
שמואלביץ סבורה שגם השינויים שכבר התרחשו בשוק העבודה מאפשרים לבחון חלופות לשבתון מלא. "בהתחשב בעובדה שבשנים האחרונות מעסיקים רבים מאפשרים לעובדיהם ימי עבודה מהבית וגמישות בניהול שעות העבודה, ניתן בקלות לאפשר לעובד לעבוד מהבית ביום הבחירות", היא אומרת. במתכונת כזאת, לטענתה, העובד יוכל לפנות זמן להצבעה בקלפי הסמוכה לביתו בלי להיעדר במשך יום שלם.
האפשרות הזאת תלויה כמובן באופי העבודה, ואינה זמינה במידה שווה לעובדי משרדים, מפעלים וחנויות. עם זאת, מבחינת שמואלביץ, עצם קיומן של חלופות מצדיק בחינה מחודשת של ההסדר האחיד, שבמסגרתו מוקצה יום שבתון מלא גם למי שיכולים לשלב את ההצבעה בשגרת עבודתם.
בטווח הרחוק יותר היא מציעה לבחון גם הצבעה מקוונת, ולו באופן חלקי. " בהינתן שכל משרדי הממשלה מציעים לאזרח שירות דיגיטלי מלא בביצוע פעולות משמעותיות, ובחקיקה המחייבת כל אזרח להחזיק באמצעי זיהוי ביומטרי, חסימת האפשרות לשימוש באמצעים מקוונים בהליכי הבחירות, ולו באופן חלקי, היא חסרת הגיון".
"בעידן בו אזרח יכול לבצע ברשת כמעט כל פעולה משפטית, קשה לקבל את המדיניות החוסמת מהאזרח הישראלי - בין שהוא גר בארץ או בחו"ל - לקחת חלק בהליך הדמוקרטי, מבלי להידרש למאמצים מיותרים ולעלויות ישירות או עקיפות כבדות, כדי לממש את זכותו הדמוקרטית המשמעותית ביותר – לבחור את נציגיו בשלטון".