ואכן, פרידמן נענה לאתגר ובתחילת השבוע פרסם תשובה מפורטת, ופתח אותה בפסקה שבוודאי הפתיעה רבים מהקוראים. "ראשית, לאומי משלם כיום ריבית על כסף שנמצא בעו״ש ללקוחות שעומדים בתנאי ההטבה, עד לתקרה שנקבעה. הריבית נכנסת לחשבון באופן אוטומטי, בהתאם לתנאי ההטבה".
למה הפתיעה? כי רבים מאיתנו מחזיקים כסף בעו"ש, אבל בעוד שאת הריבית על המינוס מרגישים היטב בכיס, קשה יותר להיזכר מתי קיבלנו ריבית על הפלוס. אם גם אתם לא זוכרים הכנסה כזאת, אתם לא לבד. זוכרים את הכוכבית של חנן לגבי "הלקוחות שעומדים בתנאי ההטבה עד לתקרה שנקבעה"? אז מסתבר שזו וואחד כוכבית.
לפי נתוני "קו המשווה" של בנק ישראל, בחודש אוגוסט היו בחשבונות העו"ש של משקי הבית 236 מיליארד שקל ביתרות זכות. אפילו ריבית מינורית של אחוז הייתה מחזירה לציבור יותר משני מיליארד ש"ח בשנה, ויש אפילו בנקים שמצהירים על ריביות על הזכות של שניים ושלושה אחוזים, אז איך זה שהסכום שהוחזר לציבור היה נמוך בהרבה?
התשובה היא שצריך להבדיל בין שני מספרים. יש את שיעור הריבית על החלק בעו"ש שנושא ריבית, שזה המספר שהבנקים מנופפים בו ואליו חנן התייחס (אם כי גם שם לאומי לא בדיוק מככבים), ויש את שיעור הריבית על כלל העו"ש בזכות שזה כמה הבנקים באמת החזירו לנו – ואלו שני מספרים מאוד מאוד שונים.
קחו למשל את מזרחי טפחות. על החלק שנשא ריבית שילם הבנק 3% בשנה, השיעור הגבוה מבין שמונת הבנקים המוצגים בהשוואה. נשמע לא רע בשביל כסף שפשוט יושב בחשבון. אבל כשמחשבים את הריבית על כלל יתרות העו"ש בזכות בבנק, הנתון יורד ל-0.3%. למה? בגלל "תנאי ההטבה". כי ריבית על המינוס אפשר לקחת מכולם, אבל רק 10.78% מהכסף בזכות בעו"ש נשא ריבית. כמעט תשע מכל עשר שקלים נשארו מחוץ להטבה.
הלאה, לדיסקונט. שם הריבית על החלק המזכה עמדה על 2.1%, והיא שולמה על 11.44% מיתרות הזכות בעו"ש. זה השיעור הגבוה מבין שמונת הבנקים, אבל עדיין מדובר בקצת יותר משקל אחד מכל תשעה. כשמכניסים לחישוב את יתר הכסף, הריבית הממוצעת יורדת ל-0.2%. בבינלאומי שולמה ריבית של 1.4% על 4.01% מהיתרות, והממוצע על כלל הכסף עמד על 0.1%.
ומה בבנק של פרידמן? בלאומי הריבית על החלק המזכה עמדה על 1.1% - שליש ממזרחי - והיא שולמה על 3.12% בלבד מיתרות הזכות בעו"ש – גם כן, שליש ממזרחי. הממוצע על כלל הכסף היה נמוך כל כך, שבתצוגה של בנק ישראל הוא התעגל ל-0.0%. כלומר, פרידמן צודק: טכנית לאומי משלם ריבית על העו"ש, פשוט אם אתם מנסים למצוא אותו כדאי שתיעזרו בזכוכית מגדלת.
וכדאי לזכור: הכסף הזה אולי לא עובד בשבילכם, אבל הוא בהחלט עובד בשביל הבנק. פרידמן עצמו ציין שהוא משמש בחלקו למתן הלוואות, שעליהן הבנק גובה ריבית. הבנקים יכולים גם להפקיד עודפי נזילות בבנק ישראל ולקבל ריבית, אפילו בפיקדונות ליום אחד, אפשרות שאליה לא התייחס. תחשבו על זה כמו על נכס שלכם שמישהו אחר משכיר ומקבל עליו כסף, למה שלא תקבלו חלק מההכנסה?
בינתיים, נראה שהבנקים לא ממהרים להתחלק. גם בפועלים, ביהב, במרכנתיל ובמסד הריבית הממוצעת על כלל יתרות הזכות התעגלה ל-0.0%. לא בגלל שיעור הריבית שהם מבטיחים, שעומד על 0.2%, 1%, 0.5% ו-1.7%, בהתאמה, אלא שוב בגלל תנאי ההטבה שמבטיחים שהביצוע בפועל יהיה אפסי: במרכנתיל רק 1.49% מהכסף נשא ריבית, ביהב 1.03%, במסד 0.67% ובפועלים 0.11%.
חשוב לשים לב: אלה אחוזים מהכסף בעו"ש, ולא אחוז הלקוחות שמקבלים ריבית. גם לקוח שזכאי להטבה עשוי לקבל אותה רק על חלק מהיתרה שלו. אם יש לכם 30 אלף שקל בעו"ש, והבנק משלם 3% רק על 10,000 השקלים הראשונים, תקבלו 300 שקל בשנה לפני מס, בהנחה שהיתרה והתנאים לא משתנים. על החלק המזכה קיבלתם 3%, אבל ביחס לכל הכסף שלכם הרווחתם למעשה 1%.
בניגוד לשלושת הבנקים הקטנים שאפשר לפטור את הריבית האפסית בהם כתופעה שנמצאת רק בשולי המערכת הבנקאית בישראל, הנתונים לגבי לאומי והפועלים - שני הבנקים הגדולים בישראל - מאכזבים במיוחד, בטח לאור העובדה שגם בצד השני של המשוואה הם לא מתגלים כצדיקים גדולים.
הריבית הממוצעת על המינוס בתוך המסגרת המאושרת עמדה באוגוסט על 11.4%. מבין חמשת הבנקים הגדולים, דיסקונט גבה 10.75%, מזרחי טפחות 10.72% והבינלאומי 10.98%. אז איך זה שהממוצע היה יותר גבוה? שני הבנקים הגדולים משכו אותו למעלה: בפועלים עמדה הריבית על 11.81%, ובלאומי על 13.01%. אגב, הריבית היא על כל המינוס, שם לא צריך תנאים מיוחדים כדי לשלם.
הנתונים האלה מחזקים את הצורך בהגברת התחרות בענף ובהסרת חסמים לכניסת בנקים נוספים, מקומיים וזרים. תחרות על הלקוחות צריכה להתבטא גם במחיר המינוס וגם בתמורה על הפלוס, ולא רק בהטבות שחלק זעיר מהכסף זכאי להן.
נכון, למשק בית זו לא בהכרח תהיה תוספת משמעותית. גם אם לאומי היה משלם 1.1% על כל שקל בעו"ש, יתרה קבועה של 10,000 שקל הייתה מניבה 110 שקל בשנה לפני מס, בערך תשעה שקלים בחודש בממוצע. כנראה לא סכום שישנה את חייכם, ואפשר להבין איך גם מי שעכשיו זכאי ל"הטבה", אותם שלושה אחוז ברי מזל, אולי פספס את השורה הזו בחשבון.
אבל מה שנראה זניח בחשבון הפרטי מצטבר לסכומים גדולים ברמת הציבור. על יתרות בהיקף של 236 מיליארד שקל, ריבית של אחוז אחד בלבד פירושה 2.36 מיליארד שקל בשנה כך שגם אם כל לקוח יקבל מעט, הציבור כולו יקבל הרבה.
התרעות פיקוד העורף