"אי-הוודאות לגבי תקציב הביטחון מהווה סיכון משמעותי", אמר פרופ' ירון. "ככל שתקציב הביטחון יגדל ללא התאמות בתקציב, הגירעון והאינפלציה יגדלו.
"נלווה כל ממשלה שתיכנס ונכין ספר עם המלצות", הוסיף. "תקציב המשכי לא יאפשר להיכנס לרפורמות מבניות". לדבריו, "הכלכלה ממשיכה להפגין חסינות, האינפלציה התמתנה וצפויה להישאר ברמתה בחודשים הקרובים בזכות המדיניות המוניטרית הזהירה. אולם אי-הוודאות נותרה גבוהה והסיכונים מתרבים, כולל מחירי האנרגיה והתחדשות הביקושים.
"החשיבות של שמירה על חוסן פיסקלי התחדדה, וזה הוכח במשבר הקורונה והמלחמה ב-2023", הוסיף פרופ' ירון. "עליית התשואות בעולם מחייבת לשמור על יחסי חוב נמוכים. הרבה נגידים בעולם היו רוצים להיות במצב שלנו. עם זאת, האתגר המרכזי של המדיניות הכלכלית כולל ירידה בחוב תוצר, מימון החוב הציבורי והשקעה בתשתיות".
הנגיד אינו שולל אפשרות של העלאת מיסים. לדבריו, "השגת היעדים במשק תחייב שילוב של הפחתת ההוצאות והרחבת בסיס המס דרך הגדלת התעסוקה. זה ימנע לחץ להעלאת מיסים".
לדבריו, ההחלטה על אי-העלאת הריבית התקבלה ללא קשר לבחירות ולא הופעלו לחצים פוליטיים. "אנחנו עובדים רק לפי הנתונים שלנו, ללא קשר לאירועים. זאת ההחלטה הנכונה, ובוודאי לאור שלוש הורדות רצופות ולאור הסיכונים הגלובליים".
הוועדה המוניטרית החליטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על 3.25% לשנה. ההחלטה תואמת את הרוב המוחלט של הערכות האנליסטים, שחלקם פורסמו אתמול ב"מעריב".
ההחלטה שהתקבלה משקפת חששות לגבי המחירים בעולם ואי-הוודאות במשק, אף שמדד ספטמבר היה בגובה 0.5% והאינפלציה נמצאת במגמת ירידה. זו בשורה שלילית למקבלי משכנתאות בריבית הפריים, ששיעורן עלה לנוכח ירידת הריבית.
התרעות פיקוד העורף