בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב רשת בתי אבות לתשושי נפש וחולים סיעודיים לשלם לאחות שעבדה אצלה פיצויים בסכום של 30 אלף שקל בגין לשון הרע. זאת, לאחר שהרשת שלחה מכתבים מכפישים נגדה למעסיקים אחרים שלה.
האחות עבדה משנת 2009 עד 2015, ובמקביל קיבלה אישור לעסוק בעבודה נוספת בשעות הבוקר המוקדמות, בנטילת מנות דם למטופלי קופת חולים מכבי ועבור חברות פרטיות נוספות.
ב-2015 התפטרה האחות בשל סכסוך בין הצדדים והגישה תביעה לפיצויי פיטורים ותשלומים נוספים. בתגובה, הרשת הגישה נגדה תביעה בטענה שהסתירה ממנה שעבדה עם לקוחות פרטיים.
בית הדין דחה את מרבית התביעות ההדדיות, אם כי חייב את האחות לשלם לרשת פיצוי בסך 5,000 שקל, כיוון שלא גילתה לרשת על העסקתה המקבילה באחת מהחברות הפרטיות.
"תרמית שיטתית", "גזל" ו"גניבה ומעילה"
לטענת האחות, במסגרת בירור התביעות ההדדיות, התגלה לה לראשונה כי בעקבות הגשת תביעתה, שלחה הרשת מכתבים לשתי חברות אצלן עבדה, בהם נטען כי היא ביצעה תרמית כספית וקיבלה מעטפות כסף מזומן "מתחת לשולחן".
לאור תוכן המכתבים, היא הגישה תביעה חדשה נגד הרשת בגין הוצאת לשון הרע על סך 580 אלף שקל. לטענתה, במכתבים נעשה שימוש בביטויים חמורים, כגון: "תרמית שיטתית", "גזל", "גניבה ומעילה", וניהול "עסקים מפוקפקים מתחת לשולחן" - ללא בסיס ובאופן שגרם לה נזק כספי ופגע בשמה הטוב.
מנגד, הרשת טענה כי הדברים נכתבו על רקע מידע שהגיע לידיה ולפיו נמצאה מעטפת מזומנים שנועדה עבור האחות, ולכן חלה עליה הגנת אמירת אמת. עוד נטען כי המכתבים נשלחו במסגרת הליך משפטי, שמאפשר לצדדים חופש טיעון, ולכן הוא מוחרג מחוק לשון הרע.
בית הדין: הרשת הסתמכה על השערות ושמועות
בית הדין קבע כי הטענה במכתבים כאילו האחות קיבלה מעטפות עם כסף לא הוכחה כלל, לא נבדקה באופן יסודי ולא נערך בירור מוקדם עם התובעת בעניין.
עם זאת, מאחר שהמעסיקים האחרים שקיבלו את המכתבים לא נתנו אמון בטענות, האחות לא הוכיחה כי פרנסתה נפגעה עקב סיום העסקתה ברשת, ולכן לא נפסקו לזכותה פיצויים בגין נזק כספי.
מאידך, בשל תוכנם של המכתבים ומשלוחם ללא בדיקה, בכוונה תחילה לכאורה לפגוע בתובעת, נפסקו לאחות פיצויים עונשיים בסך 30 אלף שקל בגין הוצאת לשון הרע.
"הפיצוי שנפסק לעובדת מתקרב לתקרה הקבועה בחוק לשון הרע (50 אלף שקל) ומבטא מסר הרתעתי להתנהלות הפסולה של המעסיק", היא הסבירה.
התרעות פיקוד העורף