הגלובליזציה לא נעלמת, אך היא משנה צורה: התוצאה היא השקעות חסרות תקדים ביכולות ייצור מקומיות ואזוריות, לצד מאמצים לצמצם תלות במקורות אספקה בודדים. התחרות כבר אינה מתמקדת רק בחדשנות ובטכנולוגיה, אלא גם בשאלות היכן יוקמו המפעלים, מי יחזיק ביכולות הייצור המתקדמות ביותר ומי יבטיח לעצמו רציפות אספקה לאורך זמן.
הבינה המלאכותית כבר משנה את הדרך שבה מפעלים פועלים - היא מסייעת בשיפור תהליכים, בחיזוי תקלות, בבקרת איכות, באוטומציה ובניתוח כמויות עצומות של נתונים בזמן אמת. אך בניגוד לחששות, היא אינה מחליפה את המהנדסים, הטכנאים ואנשי הייצור.
היא מאפשרת להם לעבוד טוב יותר, מהר יותר ומדויק יותר. התחזיות אומרות שעד 2030 יידרשו לתעשיית השבבים העולמית מעל מיליון עובדים מיומנים חדשים, גידול של כ-50% בכוח האדם הגלובלי של הענף לאורך העשור. הטאלנט הופך לצוואר הבקבוק המרכזי של התעשייה.
עבור ישראל, המשמעות ברורה: עלינו להמשיך להוביל בחדשנות ובפיתוח, אך במקביל להשקיע בתעשייה, בתשתיות, בכוח אדם וביכולות ייצור מתקדמות. זוהי לא רק שאלה של צמיחה כלכלית, אלא גם של עצמאות טכנולוגית, חוסן לאומי ויכולת להתמודד עם אתגרי העתיד.
התרעות פיקוד העורף