כדי להבין איך הוא מגיע למספר הזה, צריך להתרחק לרגע ממסכי המסחר ולהסתכל על מה שאפשר לקנות בכסף. אייכל משתמש במודל שנקרא PPP, או שוויון כוח הקנייה, שמשווה בין רמות המחירים במדינות שונות. הרעיון הוא שלשער החליפין יש קשר למחירים בישראל ובחו"ל ולשינויים בהם. מההשוואה הזאת הוא גוזר הערכה לשווי השקל, גם כשהשער בשוק מספר בינתיים סיפור אחר.
אלא שהמספר שמתקבל במודל אינו הבטחה למחיר שבו תוכלו לקנות דולרים מחר בבוקר. "מטבע מושפע מתהליכים ארוכי טווח וממגמות קצרות טווח", מסביר אייכל. לצד הנתונים הכלכליים פועלים גם כוחות פוליטיים ותנועות של כספים, ולעיתים הם מושכים לכיוונים מנוגדים. לכן, גם אם המודל מצביע על 3.4 שקלים, הדרך לשם יכולה לכלול לא מעט פניות.
וגם כשמגיעים, אין סיבה להניח שהדולר יעצור בדיוק בתחנה הזאת. "שער החליפין לא מתייצב על ה-PPP וזהו", הוא מדגיש. כפי שבשער של 2.8 שקלים היה פער של כ-60 אגורות בין השוק לבין ההערכה שלו, גם התנועה בכיוון ההפוך יכולה ללכת רחוק יותר. לדבריו, "התנודה יכולה אפילו להמשיך לעלות משמעותית מעבר לכיוון ה-3.5".
אחד הכוחות המרכזיים שעליהם הוא מצביע הוא הריבית. אייכל מעריך כי האינפלציה בישראל תתבסס סביב מרכז היעד, 2%, ואולי אף מתחתיו, וכך תאפשר לבנק ישראל להמשיך להפחית את הריבית במהלך 2027. הפחתה ראשונה עשויה, להערכתו, להגיע כבר בהחלטה הקרובה בנובמבר. "בסופו של דבר אני חושב שבנק ישראל יוכל להמשיך ולהקל. אומנם בצעדים מדודים, אבל כן אחת לרבעון לבוא ולהוריד את הריבית ברבע, ולראות כיצד הכלכלה מגיבה".
מבחינת הדולר, הוא מסביר, השאלה היא גם מה קורה לריבית מעבר לים. אייכל מעריך שבישראל יש מקום להפחתות, בעוד שבחלק מהכלכלות המפותחות הכיוון שונה. "ישראל היא באמת מדינה שנמצאת במקום אחר מבחינת המחזור המוניטרי", הוא אומר. כשהריבית כאן יורדת ביחס לריבית בחו"ל, פוחתת גם האטרקטיביות של החזקת כסף בשקלים לעומת החלופות במטבעות אחרים. הפער הזה עשוי לעודד הסטת כספים לחו"ל, ובכך להוסיף לחץ להיחלשות השקל.
לצד הריבית, אייכל מייחס משקל גם לאופן שבו חברות ומשקיעים בעולם תופסים את ישראל. "למרות שאנחנו רואים נתוני יצוא טובים, אני עדיין חושב שהסנטימנט הכללי ביחס לישראל הוא עדיין מאוד מאוד בעייתי", הוא אומר. לדבריו, גם שינוי שלטוני לא בהכרח יביא לשינוי מהיר ביחס הזה. ההשפעה, הוא מסביר, אינה חייבת להתבטא בהודעה פומבית על יציאה מהארץ. חברה יכולה פשוט לוותר על השקעה שתכננה לבצע בישראל. פחות השקעות עשויות להתבטא גם בפחות המרות מטבע לשקלים, ובהתאם בביקוש נמוך יותר למטבע המקומי. מנגד, הוא מציין כי עוצמת ההייטק הישראלי והפעילות של חברות כמו אנבידיה ממשיכות לפעול לטובת ישראל.
גם החלטות של מנהלי השקעות ישראלים עשויות, להערכתו, להשפיע על הכיוון. ירידות במניות בחו"ל יכולות ליצור הזדמנויות קנייה ולעודד הגדלת השקעות מעבר לים לקראת 2027. "אם אתה רוצה להיחשף לכלכלה החדשה, לבינה מלאכותית, קשה דרך הבורסה הישראלית - זה נכון יותר דרך הבורסה האמריקאית", הוא אומר. "אם אנחנו חושבים על ניצול טקטי של הזדמנויות, נראה שמנהלי השקעות הישראלים יגדילו את הנתח של חו"ל בתיק לקראת 2027 – מה שעלול גם כן להביא לפיחות של השקל".
התרעות פיקוד העורף